בעיות אכילה אצל ילדים

כפיות טעימה 1

טיפ מדליק: השתמשו בכפיות גלידה ככפיות טעימה למזונות חדשים, הילדים אוהבים את הכפית בגלל הצבע והגודל. הניחו על השולחן קערית קטנה עם כפיות טעימה המיועדות רק לשם טעימת מזון חדש.

בדף זה אעלה מעת לעת סיפורי מקרה שיסייעו לכם בהתנהלות האכילה והאכלה בבית 

אל תשאלו "מה אתה רוצה לאכול?"

מרינה פנתה אלי מאחר ובנה ירון בן השלוש אכל בעיקר שניצל עם צ'יפס, פסטה, ביצים ולחם עם שוקולד. בברור שערכתי במפגש איתה שאלתי האם ירון אכל באיזה שהוא שלב ירקות ופירות ומגוון מזונות אחרים. היא מספרת שעד סביבות גיל שנה וחצי אכל כמעט כל מה שהגישה לו. ומאז הוא בהדרגה הוריד מזונות רבים.

כיוון שבבית קיים מגוון תזונתי בריא וכן ארוחות משפחתיות המשכתי ובדקתי היכן הבעיה?

לשאלה איך את מחליטה מה להגיש לירון לאכול ענתה מרינה: "אני שואלת אותו, מה אתה רוצה לאכול? ומכינה בהתאם".

 ומה יקרה אם לא תשאלי ופשוט תגישי לו את מה שאתם אוכלים ותאפשרי לו לבחור מתוך מבחר זה? אני מוסיפה ושואלת. "הוא בטוח לא יאכל, מאד חשוב לי שיאכל ויגדל ויהיה לו כוח לתפקד בגן" היא עונה.

כאן טמונה הבעיה, פעמים רבות להורים חשוב שהילד יאכל והם מבקשים לדעת מה יכינו כדי שהילדים יאכלו. כאשר שואלים ילדים מה הם רוצים לאכול? תמיד יבקשו את אותם הדברים שהם מעדיפים. בצורה זו הם מצמצמים את המגוון התזונתי שלהם יותר ויותר, כיוון שאינם נחשפים למזונות חדשים, בעיקר בגלל שתמיד מוגש להם אוכל זמין שהם אוהבים. במקביל, קיים החשש של הורים שהילד שלהם לא יאכל באם לא יכינו את האוכל המסוים שהוא  אוהב. חשש זה הינו גורם המזין ומעצים את בררנות האכילה.

אז מה עושים? לא שואלים. מכינים את הארוחות המשפחתיות שנהוג לאכול במשפחה, כאשר לפחות מנה אחת מתוך המנות אתם בטוחים שהילד אוהב. בכריכים לגן למשל המלצתי למרינה להכין 1/2 כריך עם ממרח שהילד אוהב, וחצי כריך נוסף עם ממרח אחר שהוא בוחר מתוך אלה שלרוב לא היה לוקח. כך מאפשרים לירון בחירה מבין הממרחים הפחות מוכרים לו, וחושפים אותו אליהם בתקווה שינסה ויאכל את הכריך השני.

 ++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

התנהלות ביתית – בריאות תזונתית

נילי הגיעה אלי לבדה. אמא לשני ילדים, בת 33. הילד הבכור בן 4 והילדה הצעירה בת שנה. נילי סיפרה שבמהלך כל חייה היא נאבקת לשמור על משקלה ע"י אכילה בריאה ופעילות גופנית כיוון שיש לה נטייה להשמנה. היא משתדלת לשמור גם בבית על מסגרת של ארוחות מסודרות ומזון בריא. אמיר בעלה, בחור רזה שאוכל הכל מבלי שזה משפיע כלל על משקלו. אחד מ"מנהגיו" הוא לשבת כל ערב לשבת מול הטלוויזיה, לצפות בערוצי הספורט תוך שהוא שותה קולה ומנשנש חטיפים. כל מאמציה של נילי לשכנע אותו שיחדל מהנוהג הפסול הזה נכשלו, כשלטענת בעלה, זו הדרך שלו להירגע בסוף יום העבודה הארוך.

הילד הגדול אינו אוהב לאכול בארוחות הסדירות, אך מאד אוהב להצטרף לאביו באכילת החטיפים והשתייה המתוקה מול הטלוויזיה. החשש של נילי הוא שבהתנהגות זו של בנה הוא יוצר לעצמו מחסורים תזונתיים. היא גם חוששת שילדתה הקטנה "ירשה" את הגנטיקה שלה ובקרוב תתחיל לאכול חטיפים ולשתות שתייה מתוקה, דבר שעלול לגרום לה לעלות במשקל. לדבריה בעלה לא מוכן לוותר על ה"כיף היומי שלו" וכתוצאה מכך נוצרים ביניהם מתחים הנוגעים להתנהלות ולגבולות הקשורים בתזונת הילדים.

בשלב הבא ביקשתי לדבר דרך הסקייפ עם אמיר הבעל ללא נוכחותה של נילי. במשך כמה פגישות ניסינו להבין יחד על איזה בסיס יושב אצלו הצורך לפנק את עצמו עם חטיפים ושתייה מתוקה. בדקנו גם האם ניתן למצוא דרכים אחרות לפינוק עצמי. בהמשך יצרנו מדרג עצמי שבו הוא מצמצם את הצריכה של מוצרים אלה כיוון שהוא כבר מבין שהם עלולים לפגוע בבריאות שלו ושל ילדיו.

התהליך עצמו לקח זמן ודרש משני בני הזוג לשבת ולדבר, לספר אחד לשני על ההקשרים שיש להם עם אוכל עוד מילדותם, על הפחדים והחששות מצד אחד והצרכים שהאוכל מספק מצד שני.

כל הטיפול נערך עם ההורים ולא כלל את הילדים, אך בסופו של תהליך הילדים הרוויחו בריאות מהקטנת החשיפה לחטיפים ושתייה מתוקה, ובעיקר, משיפור משמעותי של ההתנהלות בבית בכל הקשור לאכילה.

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

חלוקת אחריות בהאכלה

ירון בן השלוש התרוצץ בחדר כשאמא שלו רודפת אחריו. "אולי אתה רוצה חתיכת שניצל? הנה שמתי לך בפיתה, בוא תאכל ביס תראה זה טעים" היא מנסה לפתות אותו (הסצנה הזאת היא חלק מתצפית אכילה שערכתי דרך הסקייפ). אמו של ירון פנתה אלי כי לטענתה, הילד שלה אינו אוכל די ויורד במשקל. האם חששה כי הוא עלול לסבול מחסרים תזונתיים וסיפרה שלאורך כל היום היא מציעה לו לאכול, אך הוא לוקח ביס וממשיך להתרוצץ ולשחק. אחרי שלילת בעיות פיזיות שעשויות להפריע לאכילה של ירון, הנושא הראשון שעבדנו עליו היה חלוקת האחריות בהאכלה.

חלוקת אחריות בהאכלה הינו מושג שנוצר ע"י הדיאטנית והמטפלת המשפחתית אלין סאטר (Ellyn Satter). התנהלות זו נמצאה במחקרים מבוססים מדעיים כדרך נכונה להתנהלות תזונתית בכל הנוגע לאכילה במסגרת המשפחתית והחינוכית. היא תשרת את הילד בהמשך חייו ומאפשרת להורים ומטפלים להבין היכן הגבול הנכון בין צרכי הילד לגדילתו והתפתחותו לבין צרכיהם שלהם.

בבסיס חלוקת אחריות בהאכלה נמצא האמון ביכולת של הילד לאכול בכמות המותאמת לצרכיו. יכולת זו נתמכת בתחושות הפנימיות של הרעב/השובע  של הילד והיכולת שלו לווסת יכולת זו.

  1. הילד אחראי לכמות האוכל שהוא אוכל. לחץ על הילד לאכול פוגע באוטונומיה של הילד. זוהי פגיעה ביכולתו להעמיד גבולות הקשורים לגופו במסגרת גילו. לילדים יש טווח רחב הנוגע לכמויות שהם אוכלים. טווח זה מושפע מגיל הילד, מצבו הבריאותי (מחלות גורמות לירידה בתאבון), וטווח אישי ששונה בין ילד לילד. ילדים בני אותו הגיל יכולים לגדול ולהתפתח טוב על כמויות שונות של אוכל.
  2. הילד מחליט איזה אוכל לאכול מתוך מה שמוגש לשולחן. טעמו של הילד משפיע על הבחירות האישיות שלו, וכן החשיפה למזונות תשפיע על נכונותו לאכול מזון מסוים.
  3. ההורים מחליטים איזה מזון יהיה בבית: מה יכללו הקניות בסופר, כמה ירקות, פירות, חטיפים וממתקים יהיו בבית.  איזה אוכל יוגש לשולחן: ארוחה בשרית, חלבית, מנות מטוגנות, סלטים, ירקות חתוכים ועוד. ובאיזה דרך יוגש האוכל: קערות מרכזיות, מנות אישיות ישירות לצלחת.
  4. ההורים מחליטים על שעות הארוחות. חשוב לדעת שילדים זקוקים לארוחות ביניים בין הארוחות הגדולות ולכן יש לצור ארוחות ביניים קטנות שתוגשנה ליד שולחן וכללי האכילה שלהן זהות לאלה של הארוחות הגדולות.

בהדרגה ובהדרכה צמודה הצליחה אימו של ירון לשחרר את הצורך שלה לשליטה במה שירון אוכל. היא למדה לארגן ארוחות בזמנים קבועים, לשבת עם ירון ולאפשר לו לבחור אם הוא רוצה לאכול או לא, ומה עדיף לו לאכול. בעיקר למדה האם להרפות מהלחץ שלה עצמה שמא לא יאכל וירד במשקל.

אם גם אתם נתקלים בבעיה דומה, או בבעיות באכילה והאכלה של הילדים, אתם מוזמנים לפנות אלי ולקבל פרטים על הייעוץ באמצעות הסקייפ.

הבהרה: אין הייעוץ התזונתי מחליף ייעוץ ו/או טיפול רפואי ע"י רופא ילדים ו/או רופא המשפחה.

comments

כתיבת תגובה