תפקוד לקוי של מערכת העיכול הוא אחד התסמינים הפיזיולוגים הנפוצים ביותר ילדים על הספקטרום האוטיסטי. ישנו מספר הולך וגדל של מחקרים פרה-קליניים המצביעים ברובם על כך שמיקרוביום (חיידקים, שמרים ובקטריות) במעיים קשורים לתפקודי מוח המשפיעים על התנהגויות חברתיות.
אין כיום עדיין את הידע על המנגנונים העומדים בבסיס הקשרים הללו וכיצד הם עשויים להשפיע התפתחות וחומרת הביטוי של אוטיזם.
אקדים ואומר שחקר האוטיזם הינו מורכב, מאחר וכנראה ישנם גורמים שונים (סביבה, גנטיקה, מטבולים ועוד) המשפיעים עליו. המיקרוביום הינו אחד מהם. הקשר הוא דרך מערכת התקשורת והקשר בין המעי-מיקרוביום-מוח.
בעשור האחרון ישנם מחקרים רבים המראים קשר בין המיקרוביום למוח האנושי. מערכת זו כוללת מתווכים עצביים, מטבולים, אנדוקרינים וחיסוניים שונים.
התפתחות ובניית המיקרוביום במהלך 1000 הימים הראשונים לחיים (משלב ההתעברות עד גיל שנתיים), הינה קריטית לביסוס מיקרוביום בריא ומגן. דיסביוזיס הינו מצב שבו מופר האיזון בין חיידקי המעי. ישנם מחקרים המצביעים על כך שדיסביוזיס בחיים המוקדמים עלול להשפיע ובמיוחד לשנות את מחסום הדם-מוח ואיתותי מעי מוח. שנויים אלה עלולים להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות בשלב מאוחר יותר בחיים. במקביל, המיקרוביום המתפתח מהלידה רגיש במיוחד במהלך החיים המוקדמים לגירויים חיצוניים הכוללים מתח, מצוקה, תזונה, אנטיביוטיקה וחיידקים חיצוניים.
מחקרים הראו שונות בהרכב המיקרוביום של ילדים על הספקטרום לאלה בהתפתחות נוירוטיפיקלית. יש אף מחקרים שמראים קשר בין הסימפטומים שאופייניים לספקטרום האוטיסטי לבין הרכב המיקרוביום.
במודלים של מחקרים על עכברים, ולאחרונה גם באנשים, נמצאו מטבוליטים הקשורים למיקרוביום במעי ולתסמיני מערכת העיכול השכיחים בילדים על הספקטרום. עיקר המחקרים על הקשר מקרוביום-מעי-מוח נערכו באנשים עם מחלות מעי ונמצא קשר בין פרמטרים מיקרוביאלים במעיים למבנה ותפקוד המוח החברתי והרגשי. יש עדיין צורך במחקרים שחוקרים במפורש כיצד המיקרוביום במעי קשור לתפקוד העצבי באוטיזם.
יש עוד דרך ארוכה כדי להבין איך התזונה משפיעה על תרומת המקרוביום להתפתחות אוטיזם. וכפי שידוע מחקרים בתזונה מאד מורכבים לביצוע. בנוסף נדרשת הערכה נרחבת לקשר של הילד – הגנטיקה – המעי – המקרוביום – המטבוליטים הנוצרים – מוח.
הכיוון הטיפולי בעקבות ממצאים אלה מורכב. יש לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:
- הרכב המיקרוביום משתנה עם הגיל.
- הרכב המיקרוביום יכול להיות שונה בין בדיקה אחת לשנייה בעקבות מחלות, חשיפה לתזונה וסביבה שונה. רוב המחקרים כוללים בדיקה בודדת ולא סדרת בדיקות.
- ישנה שונות בין ילדים במיקרוביום בהתאם לגנטיקה, חשיפה עוברית, תזונה, סביבה ועוד
- ישנה שונות באפיונים הקשורים לספקטרום האוטיסטי.
- עדיין לא לגמרי ברור איזה זנים של חיידקים הם המשמעותיים יותר ועליהם יש לשים את הפוקוס. כמו כן המינון הטיפולי צריך להיות מותאם לכל אינדיבידואל בהתאם למיקרוביום האישי שלו.
אחד הכוונים למחקר הינו מעקב אחר המיקרוביום של תינוקות בסיכון גבוה לספקטרום האוטיסטי (כאלה שיש במשפחתם כבר אחים על הספקטרום), לזיהוי סמנים ביולוגים ספציפיים כגון מטבוליטים של טריפטופן וסמנים דלקתיים. במטרה להבין האם זו תהיה דרך לאיתור מוקדם ולטיפול בהתאם.
מה ניתן לעשות בשטח התזונתי?
מניעה:
- תזונת אם הרה – תזונה ים תיכונית בעלת השפעות מורידות דלקת
- הנקה לאורך זמן ככל שניתן
- הצגת מזון פרוביוטי ופרה ביוטי מהשלבים הראשונים של המעבר למזון מוצק. למשל שילוב של פנקייק מכוסמת מותססת, יוגורטים ביו, ירקות שעברו כבישה ביתית, למשל מלפפונים.
- מזון עתיר בסיבים המשמשים מצע להתפתחות וגדילת חיידקים פרוביוטים. למשל שבולת שועל.
- שילוב אומגה 3 למניעת דלקתיות. שילוב דגים המכילים אומגה 3, שילוב ממרח אגוזי מלך וזרעי צ'יה בתזונה.
טיפול:
כפי שנאמר קודם, עדיין אין מחקרים בבני אדם שהראו שתוספת זן מסויים של פרוביוטיקה בכמות ספציפית ישפרו תקשורת. יש כיווני מחקר בעיקר על הזנים בפידובקטריה ולקטובצילוס.
בסקירת מחקרים שפורסמו עד שנת 2022 נמצא שגם בקרב הילדים על הספקטרום ישנה שונות בהרכב המיקרוביום. ולכן יהיה קושי לייצר טיפול תרופתי או של תוסף מסוים שיועיל באופן אפקטיבי לכל הילדים על הספקטרום. עם זאת שינויים תזונתיים ובהמשך מתן מזון ומקורות לצמיחה חיובית של מקרובים רצויים במעי הינה דרך טיפולית מבטיחה לטיפול בתסמינים התנהגותיים ותסמיני מערכת העיכול הקשורים לספקטרום האוטיסטי.
החוקרים ממליצים להמשיך מחקרים שיתנו ביו מרקרים ספציפיים במיקרוביום הקיימים בספקטרום האוטיסטי ויאפשרו מתן טיפול מותאם אישית.
לסיכום, כרגע אין תרופות או תכשירים שישפרו את הרכב המיקרוביום של ילדים על הספקטרום האוטיסטי. הדרך היחידה היא באמצעות תזונה. כל תזונה שמכוונת ליצירת מיקרוביום בריא תעזור לכל הילדים ואין צורך בספציפיקציה אישית.
אחת ההמלצות שלי היא לנסות להוסיף פרוביוטיקה ופרהביוטיקה מהמזון, כפי שרשום בסעיפים 3-5 מעלה. יחד עם זאת ילדים על הספקטרום הרבה פעמים גם בררני אכילה ולא יסכימו לטעום ולאכול כל מה שנציע להם.
מבחינתי בטיפול בילדים אלה, בדיוק כפי שאני מכוונת למקורות מספיקים לברזל או סידן ורכיבי תזונה אחרים במיגון התזונתי, אתן את הדעת באיזה דרכים וצורות ניתן לשלב פרוביוטיקה. זהו תהליך ארוך והדרגתי אך ניתן לעשותו.
למידע נוסף על הקשר בין תזונה לספקטרום האוטיסטי, ניתן להאזין להרצאה שלי "אכילה – תזונה, ילדים על הספקטרום האוטיסטי".
מילים מורכבות – הסבר
נוירוטיפיקלים – ילדים בהתפתחות תקינה
מיקרוביום – אוכלוסיית המעי הכוללת חיידקים, שמרים ובקטריות
דיסביוזיס – מצב שבוא מופר האיזון באוכלוסיית המיקרוביום
מחקרים פרה קלינים – מחקרים ראשוניים בהם הניסוי אינו נערך בגוף האדם
מטבוליטים – תרכובות הנוצרות בתהליך של חילוף חומרים (מטבוליזם).
להרחבת ידע נוספת, ניתן לקרוא במבואות הבאים:
The many faces of microbiota-gut-brain axis in autism spectrum disorder. Life Sci Dec 2023
The Brain-Gut-Microbiome System: Pathways and Implications for Autism Spectrum Disorder. Nutrients. Dec 2021
Multi-level analysis of the gut–brain axis shows autism spectrum disorder-associated molecular and microbial profiles. Nature Neuroscience June 2023
