אוכלים ונהנים בארוחה

החלום של כל משפחה היא ארוחה שבה מתנהלת שיחה נעימה, הילדים אוכלים מגוון והכל זורם. יש דרך לעשות זאת אם רק תאמצו את הכללים ותתמידו. כתבה על הדרך הנכונה לעשות זאת וכמה כללים שיש לאמץ כדי להגיע לכך.

כל המשפחה יושבת ליד שולחן האוכל, השיחה זורמת, המנות מגוונות, הילדים אוכלים ומשתפים במה שעבר עליהם היום. זהו הדימוי של ארוחה אידיאלית אצל רוב ההורים כשנשאל אותם איך הם היו רוצים שהארוחות יתנהלו בבית שלהם.
המציאות הרבה פעמים קצת אחרת וטופחת על הפנים.

  • הילדים קמים מהשולחן וחוזרים לאחר מספר דקות לקחת עוד ביס או שנים מהצלחת.
  • כמות האוכל שהם אוכלים נראית לכם לא מספיקה וכאשר הם מבקשים לאחר חצי שעה מסיום הארוחה לאכול כי הם רעבים, לרוב תתנו להם מנה שקל לשלוף מהמקרר ולא תכננתם שיאכלו אותה.
  • הילד מדבר כל הארוחה ושוכח לאכול.
  • הארוחה נמשכת לאורך זמן רב ולכם בראש עוברות כל המשימות שעדיין נותר לעשות.

לאחר זמן מה אתם מרימים ידיים ומוותרים על ארוחה משפחתית.
לארוחה משפחתית יש חשיבות רבה ביצירת קשרים במשפחה, בהגדלת המגוון התזונתי של הילד והחשיפה של ילדים למאכלים בריאים.

כמה המלצות שיעזרו לכם להפוך את הארוחה המשפחתית
לזמן של איכות, הנאה וכיף:

ישיבה על כיסא מותאם: כאשר ילד צריך להשקיע אנרגיה וקשב בייצוב הגוף שלו במהלך הארוחה, קשה לו להתרכז באכילה. דאגו לכיסא שבו יש מקום שהילד יכול להניח את כפות רגליו ובמקביל שעומק המושב של הכיסא יהיה כזה המתאים לילדים, כך שהילד יוכל להיעזר במשענת הכיסא לתמיכה וייצוב.

התארגנות: הודיעו לילד הישיבה לארוחה כמה דקות לפני מועד שלה. הכנה לפעילות הבאה מאפשרת מעבר זורם יותר.
הכינו יחד עם הילד את כל המנות על השולחן מראש כך שלא תדרשו לקום במהלך הארוחה.

שיחה במהלך הארוחה: ווסתו את כמות השיחה והדיבור של הילד כך שמצד אחד יתאפשר לו לדבר ולשתף את שעבר עליו, ובמקביל הוא גם יגיע לכדי אכילה. יש ילדים שנוטים להרבות בדיבור ולשכוח לאכול. אפשר להחליט על כמה דקות של שקט במהלך הארוחה שבהן כל אחד אוכל ללא דיבור.

למדו את הילד שכאשר הוא רוצה לדבר הפה צריך להיות ריק מאוכל. כך תמנעו ממצב של חנק מהאוכל, ניתן בהתחלה להחליט שכאשר מדברים הסכו"ם מונח על הצלחת ואז ברור יותר שהאוכל לא בדרכו לפה.
במקרים של ילדים שפחות נוהגים לשתף ולשוחח, דובבו אותם ושאלו שאלות מכוונות ולא כלליות. למשל, "באיזה משחק שיחקת ועם מי? מה כללי המשחק?" להבדיל משאלה כמו "איך היה היום בגן?"
בארוחה שבה יש עוד מבוגרים צרו שיחה שתעניין גם את הילדים. ספרו משהו מתוך מה שעבר עליכם במהלך היום. ילדים לומדים על העולם גם מהחוויות והאתגרים שלכם.

כשיושבים אוכלים – כשקמים גומרים: הכניסו כלל שכאשר קמים מהשולחן זה סימן שסיימו לאכול ושבעו מהארוחה. ידעו את הילדים מראש על כלל זה והזכירו שהארוחה הבאה תהייה בעוד פרק זמן ארוך. אל תלחצו אם בהתחלה הילד ינסה אתכם, יקום מהשולחן וחצי שעה לאחר סיום הארוחה יגיד שהוא רעב ויבקש לאכול. בפעם הראשונה ניתן ללכת לקראת הילד ולהגיש לו שוב את מה שהצעתם בארוחה, תוך תזכורת של הכללים ועל כך שבפעם הבאה תנהגו אחרת. המשפט "אני רעב" מאד מלחיץ הורים. ילדים יודעים זאת. הרפו ואפשרו לילד להיות פעם אחת רעב. בהמשך יבין את משמעות זמן הארוחות. בכל מקרה בדקו שאכן זמן הארוחה תואם את סדר היום התזונתי של הילד כך שהוא אכן מגיע רעב לארוחה.

משך זמן הארוחה: ארוחה בשגרה אמורה להמשך 20-30 דקות אלא אם מבחירה יוזמים ארוחה ארוכה יותר והילדים משתפים פעולה.
כאשר ילדים נוהגים לסיים ארוחה מהר ולקום, בדקו האם הם עושים זאת כדי לחזור למסכים. החליטו שאין מסכים עד שכולם (כולל אתם) מסיימים את הארוחה. בקשו מהילדים להישאר עוד זמן מה (בהתאמה לגיל הילד) מאחר ונעים לכם כאשר הם מארחים לכם חברה בשולחן.

כאשר ילדים מאריכים מאד את משך הזמן ליד השולחן נבדוק:

  1. האם זו התנהלות שלהם גם בפעילויות אחרות שנדרשים לעשות או שזה מאפיין רק את האכילה? אם מדובר בחלק מהתנהלות כללית של הילד אפשר לעבוד על סדר פעולות. לתת משימה קצרה שאותה צריך לסיים בפרק זמן מוקצב. למשל לגמור 2 חתיכות מהחביתה עד ששעון חול של 2 דקות מסיים. כך בהדרגה להעלות את פרק הזמן ואת מספר המשימות שיש לעשות
  2. אם מדובר רק באכילה נבדוק אולי מיומנות האכילה שלהם דורשת תרגול.
  3. האם הארכת משך זמן האוכל אינה כדי להמנע מפעילות שישנה לאחר הארוחה. למשל להתקלח. במקרה הזה נראה ילדים שאוכלים בקצב מהיר יותר בשבת בבוקר מאשר בארוחות ערב.
  4. האם הילדה כבר לא רעבה ומסיימת את הצלחת כי זה מה שאנחנו כהורים מצפים ממנה לעשות.

אכילה מאוזנת: במצב אידיאלי ילד יאכל מכל רכיבי המזון (חלבונים, פחמימות, שומנים וירקות) בכל ארוחה. במציאות זה לא קורה. ילדים יתכן וייצמדו למנה אחת או ימנעו מאכילה של קבוצת מזון שלמה. כבדו אותם ושמרו על חלוקת אחריות בהאכלה. השתמשו בשיחה בשפה הבונה אכילה בריאה. אם אתם מרגישים שהילד שלכם אינו אוכל מאוזן ונמנע מאכילה של קבוצות מזון שלמות ולכן יתכן והוא יוצר מחסורים תזונתיים, קבלו ייעוץ מדיאטנית ילדים. אני עורכת ייעוצים כאלה באמצעות הרשת להורים ולמשפחות רבות בארץ ובעולם.

לסיכום: ארוחה משפחתית עם הילדים שקטה, נעימה ומהנה, אינה דבר מובנה וטבעי בכל בית. כדי להגיע למצב זה, צריך ראשית, ליצור ולאפשר את התנאים הפיסיים לארוחה כזאת, וכמובן אחרי זה  להשקיע מאמץ, להיות עקבי במילוי הכללים שקבעתם, לכבד את הילד ולזרום איתו בהתאם לקצב ההפנמה שלו.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

עוד מאמרים בנושא