בעיקר בשנה הראשונה לחיי תינוק אני נפגשת עם בילבול רב בקרב הורים בין המושגים רגישות ללקטוז לאלרגיה לחלב. מאד חשוב להבין את ההבדל ביניהם, כיוון שכל אחד מהם מוביל להגבלות תזונתיות שונות וחבל לצמצם את תזונת הילד סתם ללא סיבה. מה גם שהאחד יכול לסכן את החיים ואילו האחר לא.
חוסר סבילות ללקטוז
נקרא בשפת העם "רגישות ללקטוז". הלקטוז הוא דו סוכר החלב, והלקטוז הינו הפחמימה העיקרית בחלב אם. הוא מפורק במעי על ידי אנזים הנקרא לקטאז לשני חד סוכר גלוקוז וגלקטוז הנספגים לתאים.
ישנם תינוקות שעקב חוסר בשלות של מערכת העיכול, או בשל מחלה שגרמה לירידה באנזים הלקטאז, לא יפרקו את הלקטוז. לאחר אכילה של מזונות המכילים לקטוז, תתרחש תגובה של מערכת העיכול שיכולה לכלול את אחד או כמה מהסימפטומים האלה: שלשולים, גזים מרובים, כאבי בטן ואף חוסר עליה מספקת במשקל בעקבות הסימפטומים האלה. תינוקות אלה אם הם ניזונים מתמ"ל מומלצים להציע תמ"ל כמו "סימילאק קומפורט" או "מטרנה אקסטרה קר קומפורט" שהם מוצרים בהם פירקו כבר את הלקטוז לרכיביו ולכן הם דלי לקטוז.
כאשר מערכת העיכול ממשיכה להתפתח או כאשר היא מתאוששת לאחר מחלה וחוזרת לעצמה על ידי החזרת רמות נורמטיביות של אנזים הלאקטז, רוב הסיכויים שיהיה ניתן בהדרגה להכניס לתזונת הילד מזונות עם לקטוז בכמויות עולות בהתאם ליכולת ההתמודדות שלו. דוגמאות למוצרי חלב דלי לקטוז הם: יוגורט, קוטג', גבינה צהובה וחלב דל לקטוז. יש לשים לב גם לכמות הנאכלת בכל ארוחה מאחר וגם לה יש השפעה. לדוגמה ילד שרגיש ללקטוז ישלשל לאחר שתייה של חלב או שוקו, אך כן יוכל לאכול פנקייק המכילים חלב. חשוב לדעת שרגישות ללקטוז יכולה להתפתח גם אצל ילדים, נוער ובוגרים יותר עקב ירידה בכמות הלאקטז בעקבות מחלה מתמשכת הפוגעת בפעילות המעי כמו שלשולים או מחלות כרוניות במערכת העיכול שמתגלות בגיל בוגר יותר. במקרים אלה חשוב לא להוריד לגמרי את מוצרי החלב. אלא לבדוק האם ישנם מאכלי חלב המכילים מעט לקטוז שניתן לאכול כמו גבינה צהובה, גבינות קשות, יוגורט או קוטג'.
אלרגיה לחלב
אלרגיה לחלב היא תגובה של מערכת החיסון של הגוף לחלבוני החלב.
ישנן שני סוגים של אלרגיה לחלב פרה:
- אלרגיה מסוג non IgE שנקראת גם FPIES. בסוג זה התסמינים יופיעו שעות עד ימים מהחשיפה לחלבון החלב. במצב הקל נראה עקבות דם בצואה, יתכן תגובה של רפלוקס שבה האוכל עולה לוושט יחד עם מיצי הקיבה לאחר הארוחה. התוצאה היא שהתינוק חסר שקט ואף יתכן בכי במהלך הארוחות ולאחריהן. אצל תינוקות יונקים מומלץ לאם התינוק להפסיק לאכול מוצרי חלב לפחות למשך שלושה שבועות ולראות האם יש הטבה. במקרים קשים יתכנו הקאות, שלשולים ואף פריחה בגוף. האבחנה של אלרגיה מסוג זה קשה ונערכת על ידי שלילת גורמים אחרים לסימפטומים אלה. היא יכולה לתסכל הורים רבים שרוצים לעזור לתינוק ומרגישים חוסר אונים. החלק המעודד הוא שאלרגיה כזו תעבור עד סביבות גיל שלוש שנים.
- אלרגיה מסוג IgE התסמינים של פריחה בגוף או בפנים, הקאות, בצקות עד מצב של קושי נשימה ושוק אנפילקטי, הם יופיעו דקות עד שעות מהחשיפה. לפעמים התגובה תהיה רק בחשיפה חוזרת. ישנם ילדים שעקב מגע חיצוני עם מוצרי חלב, למשל שגבינה נוגעת בעור כף היד יגיבו. אלה ילדים בסכנת חיים ונדרשת השגחה רצופה בשנות החיים הראשונות עד שהילד גדל ולמד להשגיח על עצמו. האבחנה של אלרגיה מסוג זה נערכת במרפאת אלרגיה על ידי בדיקת דם או תבחין עור.
הטיפול בשני סוגי האלרגיה לחלבון החלב הוא הימנעות מוחלטת ממוצרי חלב וממאכלים המכילים את חלבון החלב. תידרש למידה ובדיקה של הרכב המאכלים והחטיפים שקונים הביתה ומגישים לילד לאכול. מומלץ לבדוק מנות המוגשות במסעדות בצורה יסודית. במערכת החינוך יש ליידע את הצוות החינוכי על התגובה של הילד. על פי תקנות משרד החינוך הקיימות היום, אם ישנו ילד אלרגי לחלב בגן או בכתה יש להנחות את כל ההורים להימנע משליחת מאכלים המכילים חלב ומוצריו במסגרת האוכל שילדים מביאים לגן. בכל מקרה של אלרגיה מסכנת חיים חובה להגיע לכל מקום עם מזרק אטרופין במידה והתרחשה חשיפה לא צפויה.
מומלץ להגיע למעקב במרפאת אלרגיה שבה נבדקת מידת התגובה של הילד. ובמקרה של אלרגיה מסוג non IgE יתכן ותחלוף.
אצל ילדים עם אלרגיה לחלב מסכנת חיים, מומלץ לשקול עריכת תהליך שיוצר עמידות לחלבון החלב. האפשרות קיימת היום במרפאות אלרגיה בחלק מבתי החולים. זוהי תוכנית טיפול לאלרגיות למזון שמאפשרת להגיע למצב שבה הילדים עם אלרגיה מסכנת חיים מצליחים להיחשף ולאכול כמויות קטנות של חלבון החלב בלי שיסכנו את חייהם. על נושא זה ובהרחבה תוכלו לקרוא בקישור.
