המיקרוביום בונה את מערכת ההגנה של התינוק

בניית המערכת החיסונית באמצעות המיקרוביום מתחילה בשלב העוברי. היא נבנית ומתבססת בעיקר בשנה הראשונה לחיים. כדי לייצר מיקרוביום בריא חשוב לדעת מה משפיע עליו.

המיקרוביום הינם חיידקי המעי. הם נחשבים "המוח השני". זאת מתוך ההכרה בהשפעה המרובה של המיקרוביום על בריאות האדם וההבנה של הקשר בין המיקרוביום למערכות אחרות בגוף. ישנם מספר רב של מחקרים המראים את השפעתו של המקרוביום על המערכת החיסונית של הגוף, ובעיקר על היכולת החיסונית של הגוף בחודשים הראשונים לחיים. להרכב הזנים השונים של החיידקים יש השפעה על היכולת החיסונית של המעי עצמו וכן השפעה על המערכת החיסונית של הגוף.

עד לפני מספר שנים המחשבה הייתה שתינוקות מקבלים את החיידקים הראשונים שלהם בדרך בה הם נולדים. אם זו לידה ווגינלית או קיסרית. המחקרים האחרונים מלמדים שההתיישבות הראשונית של חיידקים מתחילה כבר בשלב העוברי דרך מי השפיר אותם התינוק בולע. הרכב החיידקים בשלב זה נקבע מתוך גורמים שקשורים לאם כמו הסביבה שלה – מידת זיהום האוויר, סוג האוכל שהיא אוכלת והרכב חיידקי המעי של האם עצמה, מצב בריאות חלל הפה והמערכת הווגינלית אשר מכילים גם הם חיידקים המגיעים בסופו של דבר אל מי השפיר. מכאן ניתן להבין את החשיבות שיש לאורח החיים של האם עוד לפני ובזמן ההריון.

עם הלידה התינוק נחשף לחיידקים בדרכים שנות המשפיעות על הרכב המיקרוביום שלו.

זה מתחיל עם צורת הלידה. לידה ווגינלית חושפת את התינוק לחיידקים שיש לאם בווגינה, לידה קיסרית תחשוף את התינוק לחיידקים של עור האם יותר. אלה זני חיידקים שונים והרכבם שונה.

סוג ההזנה שהתינוק מקבל הינו הגורם הבא שמשפיע. ישנו הבדל במיקרוביום שנוצר אצל תינוקות המוזנים בחלב אם לאלה המוזנים בפורמולה. חלב המכיל סוגי חיידקים ואף מרכיבים כמו נוגדנים המשפיעים על בניית המיקרוביום במעי. בנוסף ישנו הבדל בין תינוק שיונק  לבין תינוק המוזן בחלב אם שאוב, מאחר וחלק מהחיידקים מועברים מהעתרת של השד ישירות לתינוק דרך הפה.

גורמים נוספים המשפיעים על הרכב המקרוביום של התינוק הם:

  • הסביבה – עד כמה התינוק סביבתו הגיינית או חושפת אותו במידה המתאימה, כמה מגע יש לו עם חיות מחמד.
  • טיפולים תרופתיים –  לדוגמה, האם טופל באנטיביוטיקה וכמה זמן טופל.
  • מגע עם אנשים – המשפחה והאנשים המטפלים בתינוק מעבירים אליו במגע את החיידקים שנמצאים אצלם בעור או בפה (למשל, כאשר מנשקים את התינוק).

עם התחלת אכילה של אוכל מוצק מסביבות גיל חצי שנה מתחיל שינוי נוסף בהרכב המיקרוביום של התינוק. כאשר עד גיל שנה ישנו ביסוס הראשוני והעיקרי של הרכב המקרוביום. השינוי במקרוביום נמשך עד גיל שלוש אך הינו מינורי יותר ומושפע מהמזון שהילד אוכל ומהגורמים שהוזכרו קודם.

פרוביוטיקה הינה קבוצה של זני חיידקים שעוזרים לאיזון ובריאות המיקרוביום. מתוך ההבנה של חשיבות מיקרוביום בריא ניתן להבין את החשיבות של שילוב מזונות המכילים פרוביוטיקה בתזונה היומית של ילדים. מזונות המכילים פרוביוטיקה הם: מוצרי חלב מותססים כמו יוגורטים, קפיר. מהצומח מדובר בהתססה של דגנים כמו מאפים עם מחמצת. סויה מותססת, ירקות מוחמצים כמו מלפפונים במלח וכרוב כבוש. עם דגש על הכנה ביתית, מאחר ומוצרים אלה כאשר קונים אותם מתועשים הם אינם מכילים את החיידקים הדרושים.

לאחר טיפול באנטיביוטיקה, מאחר והוא פוגע בהרכב המקרוביום המיטיב עם הבריאות. יש צורך לקחת פרוביוטיקה. עבור תינוקות וילדים שאינם אוכלים במזון מקורות לפרוביוטיקה, נשקול להוסיף פרוביוטיקה כתוסף. עד גיל חצי שנה מומלץ להיוועץ עם רופא על כך.

פרהביוטיקה הינם המזונות שעוזרים לייצר מצע להשתרשות וצמיחה של הפרוביוטיקה. אלה מאכלים המכילים סיבים רבים כמו ירקות, פירות, קטניות ודגניים מלאים. חשוב לגוון בסוגים השונים. מזונות המכילים פנולים כמו תמרים, שוקולד מריר, רימונים. שילוב בתזונה של מאכלים פרהביוטים מאפשר לחיידקים שהשתרשו בילדות להמשיך לצמוח. מדובר במזונות כמו בצל, שיבולת שועל, גריסי פנינה מלאים (שעורה), תפוחי עץ, קרישה, בננות וזרעי פשתן (אצל ילדים מומלץ לטחון אותם ולא להגיש אותם שלמים).

לסיכום, ההבנה שישנה השפעה למזון ולסביבה על בניית היכולת החיסונית של התינוק והילד חשובה ויש לקחת אותה בחשבון כאשר חושבים על התפריט היומי של התינוק והילד.

תודה לדיאטנית ד"ר נעמי פליס איזקוב שחלק מהמידע המובא כאן למדתי בהרצאה שלה.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

עוד מאמרים בנושא

על הדבש ועל העוקץ

דבש הוא אחד מרכיבי המזון שמעלים בפני הורים של תינוקות שאלות והתלבטויות רבות. בכתבה זו אנסה להתייחס לכל מה שקשור בדבש ובעיקר במנהגי ראש השנה.

להמשך קריאה »