הורים רבים שואלים את עצמם האם ישנה דרך להשפיע על היכולת החיסונית של הילד. בכתבה זו אנסה לתת את עיקרי הדברים.
כמה עובדות חשובות על התפתחות המערכת החיסונית בינקות ובילדות המוקדמת.
- האמא מספקת הגנה חיסונית במהלך:
A. הריון – מעבר של גורמים חיסוניים דרך הפלצנטה.
B. לידה ווגינלית – המקרוביום הווגינילי והצואתי שמועבר לתינוק הנולד.
C. הנקה – העברה של גורמים רבים חיסוניים כמו IgA, HMOs' MFG ומיקרוביוטה.
- תהליך ההבשלה של המערכת החיסונית מתרחש בעיקר בשנתיים הראשונות לחיים באופן הדרגתי.
- רכיבי תזונה הם קו-פקטורים ומפעילים התורמים למערכת החיסון המתפתחת. השינויים במערכת החיסון המתפתחת נובעים מחוסר איזון תזונתי (מחסור וגם עודף), ויש להם השפעות שליליות משמעותיות.
לדוגמה:
וויטמין A – צריכה שאינה מספקת מעלה את הרגישות למחלות מדבקות כמו שלשולים, חצבת וזיהומים בדרכי הנשימה. זאת אחת הסיבות שבעבר נהגו בישראל לתת לתינוקות ביחד עם וויטמין D גם ויטמין A. עד שהבינו שבישראל בתפריט המוגש בינקות (גזר, בטטה, דלעת) יש מספיק מקורות לוויטמין זה. האתגר הוא לשמר צריכה של ירקות כתומים גם בהמשך מהלך הגדילה.
וויטמין C – מחסור יתכן ויעלה את הרגישות לזיהומים בדרכי הנשימה. תיסוף של וויטמין C יתכן ויקצר את משך וחומרת הצטננות, אך לא את המקרים עצמם. כרגע אין המלצות והנחיות לתיסוף של וויטמין C במטרה למנוע. יחד עם זאת, הקפדה על כמות מספקת של מקורות של וויטמין C מהמזון בהחלט תעזור (3-5 פירות וירקות ליום). יש להדגיש שכאשר מקבלים את הוויטמין C מהמזון הוא משולב ברכיבי מזון נוספים המשפיעים לחיוב על הספיגה והשימוש שלו על ידי הגוף.
וויטמין D – מחסור עלול להעלות את הרגישות לזיהומים בדרכי הנשימה (נקודה זו עלתה במחקרים בתקופת הקורונה). עוד נקודה מעניינת שמחסור בוויטמין D גורם השפעה נמוכה יותר של חיסונים. לחיסונים הניתנים לאוכלוסייה יש טווח השפעה. נמצא שמצב של מחסור בוויטמין D יכולת ההשפעה של חיסונים יורדת. בישראל ההמלצות הן לתת לתינוקות עד גיל שנה תוסף של וויטמין D. למרות שהשמש אמורה להפוך את הוויטמין D שנמצא מתחת לעור ממצב שאינו פעיל למצב פעיל. זאת מתוך חשש להשפעות חשיפה לשמש (שמאד מוצדקות), לרוב כאשר נחשפים לשמש משתמשים בקרם הגנה, אשר משפיע ומוריד את ההמרה של הוויטמין D ממצב בלתי פעיל למצב פעיל. בנוסף ישנה תנודתיות ברמות הוויטמין בין עונות השנה בהתאם למידת החשיפה לשמש. מסקרים שנערכו בישראל בילדים נמצא שלבין 20-30 אחוז מהילדים יש מחסור בוויטמין D ברמה כלשהיא. לאור זאת אני ממליצה כאשר נערכות בדיקות דם לילדים, לבדוק גם את רמת וויטמין D בדם ואם יש צורך לתסף בהתאם להמלצות של איש מקצוע (רופא/דיאטנית) לתקופה.
סלניום – מינרל שאינו מוכר מספיק לקהל הרחב. מחסור בסלניום מעלה רגישות לזיהומים ויראליים. הסלניום מצוי בקרקע ולמעשה מגיע לצמחים משם. כלומר אדמה ענייה בסלניום תשפיע על כמות הסלניום בצמח. סלניום מצוי גם בבשר בעלי החיים ומגיע אליהם מהצמחים שהם אוכלים. גם כאן ישנה השפעה לכמות הסלניום שמצויה באדמה. מקורות טובים לסלניום הינם אגוזי ברזיל, גרעיני חמנייה, מאכלי ים ובשר, שום ודגנים מלאים. בעקרון תינוקות שאוכלים מגוון יקבלו את הנדרש מהתזונה. ניתן לטחון 1/8 אגוז ברזיל בתוך מחית פרי או להשתמש בממרח המכיל אגוזי ברזיל כמוצר מזון לצריכה מתמשכת.
אבץ – מחסור מעלה את הרגישות למחלות זיהומיות כמו שלשולים מתמשכים ודלקת ריאות. ידוע שבסביבות גיל 6-7 חודשים מתרוקנים מאגרי האבץ איתם התינוק נולד. לכן ישנה חשיבות במקורות תזונתיים לאבץ. האבץ גם משפיע על הצמיחה והגדילה ולכן נדרש מענה לצרכים גבוהים שלו בשנים הראשונות לחיים בהן הגדילה מואצת. מקורות לאבץ יש בבשר, עוף, דגים, קטניות, זרעי דלעת, אגוזי קשיו, ביצים ועוד. בתזונה מאוזנת לא אמור להיות מחסור באבץ. כאשר ישנו קושי במעבר למזון מוצק והתינוק ממשיך להיות מוזן בעיקר מהנקה בגילאי 9 חודשים ומעלה, מומלץ להגיע לדיאטנית ילדים כדי להעריך האם יש מקום לתת תיסוף מותאם.
אלרגיה למזון
מערכת החיסון מתפתחת בהדרגה, במיוחד באלף הימים הראשונים לחיים (התעברות עד גיל שנתיים). במהלך התפתחות זו, תגובות מסוימות עשויות להיות חזקות באופן חריג מה שמוביל למחלות אלרגיות, הכוללות בתוכן אלרגיה למזון.
הימנעות ממאכלים במהלך ההריון וההנקה:
לא נמצא במחקרים תועלת של דיאטות הנמנעות ממאכלים מסוימים במהלך ההיריון או ההנקה למניעת אלרגיה אצל הילדים שלהן. במקרים נדירים בהם נמצא שלתינוק יונק ישנה אלרגיה לחלב הימנעות האם ממוצרי חלב תעזור להפחתת תסמיני האלרגיה אצל התינוק. ולכן ההמלצות לאמהות הן תזונה בריאה ומגוונת ללא הגבלה ספציפית של מאכלים.
תוספי מזון במהלך ההריון:
אחד הנושאים הנחקרים ביותר הינו תוספת אומגה 3 בהריון והשפעתו על הופעת אלרגיה בתינוקות. האקדמיה האירופית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית לא פרסמה המלצה בעד או נגד תוספי שמן דגים באישה בהריון או מיניקה כדי למנוע אלרגיה למזון בצאצאים.
לעומת זאת, האגודה האוסטרלית לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה הגיעה למסקנה כי עד 3 מנות של דגים שומניים בשבוע הנאכלים על ידי האם עשויות להועיל למניעת אטופיק דרמטיטיס אצל הילד.
לאור היעדר ראיות עקביות למניעת אלרגיה על ידי לקיחה של ויטמינים בנשים הרות, האקדמיה האירופית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית לא סיפקה המלצה בעד או נגד תוספי ויטמין בנשים הרות ו/או מיניקות בריאות כדי למנוע אלרגיה למזון בצאצאים.
האקדמיה האירופית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית לא נתנה המלצה בעד או נגד השלמה לנשים הרות ו/או מניקות עם פרהביוטיקה, פרוביוטיקה או סינביוטיקה למניעת אלרגיה למזון בצאצאים
לעומת זאת, ארגון האלרגיה העולמי מציע שימוש בפרוביוטיקה בנשים הרות למניעת אטופיק דרמטיטיס בצאצאים בסיכון גבוה. אולם זוהי המלצה מותנית, עם איכות ראיות נמוכה מאוד.
הזנה משלימה:
החל מגיל חצי שנה מומלץ להתחיל להוסיף לתזונת התינוק מזון מוצק. נמצא במחקרים שזוהי תקופה חשובה לחשיפה למזון עם פוטנציאל אלרגני להפחתת הסיכון לאלרגיה. מדובר בביצים (מבושלות היטב), בוטנים (אלה נחקרו הכי הרבה). ומכאן משליכים את ההמלצות על רכיבי תזונה אלרגנים אחרים כמו טחינה, אגוזים, חלב ודגים.
החשיפה למזון אלרגני צריכה להימשך כל המחצית השנייה לחיים, כלומר לא מספיק לחשוף 2-3 פעמים. אלא לשלב מזונות אלה כחלק מהתזונה השגרתית.
לגבי פרוביוטיקה, המחקרים רק בתחילתם. ולכן אין המלצות של גופים מסודרים. ידוע שבחלב אם יש פרוביוטיקה וזה אחד מתוך מספר רכיבים חיסוניים שעוזר למערכת החיסונית של תינוקות להתמודד עם מחלות. בתרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) ישנם בשנים האחרונות ניסיונות לשלב רכיבי חיסון אלה שקיימים בחלב אם. עדיין ישנו פער מאד גדול בין מה שקיים בתמ"ל לבין חלב האם.
בכל מקרה ניתן להוסיף פרוביוטיקה לתזונת מוצקים בדרכים הבאות:
יוגורטים ביו שאינם מתוקים.
הנוזלים של כרוב כבוש ביתי, ובהמשך לטחון אותו יחד עם רכיבי מזון נוספים.
שימוש בלחמי מחמצת, טורטיות כוסמת בהכנה ביתית.
עוד על נושא החיידקים והפרוביוטיקה ניתן לקרוא בקישור.
לסיכום, לתזונה יש מקום והשפעה על התפתחות המערכת החיסונית של התינוק. זה מתחיל בשלב העוברי ובתזונה של האם. ממשיך בתזונה שהתינוק מקבל בחודשים הראשונים (הנקה או תמ"ל). ומתקדם למזון המוצק שהילד נחשף ומקבל.
תזונה מאוזנת ומגוונת של האם והתינוק בהמשך חשובה לייצוב המערכת החיסונית. ההשפעה של המזון על מערכת החיסון קיימת במידה מסוימת, כאשר ישנה תזונה מגוונת, לרוב תוכלו אתם ההורים לדעת שבנקודה זו אתם עושים את הניתן לעשות בנושא זה.
ולבסוף, אם קיימת בעיה במגוון התזונתי של האם והתינוק או הילד. מומלץ להגיע לייעוץ מקצועי אצל דיאטנית ילדים.
