התנהגות והתנהלות בזמן הארוחות חשובה לא פחות מרכיבי המזון אותו יאכל ילדכם. יש להן השפעה ארוכת טווח גם על ההתנהלות בגילאים מבוגרים יותר. לפניכם מדריך קצר בכל הקשור להתנהגות הורית בזמן הארוחות. כדי לחולל שינוי דפוסי הארוחה בביתכם אין צורך להתחיל בשינוי קיצוני. גם הליכה של שלב אחרי שלב יכולה להביא לתוצאות חיוביות.
עשו –
איכלו יחד עם הילדים ושמשו להם מודל חיקוי. ארוחה הינה אירוע חברתי משפחתי. כאשר היא חוויה נעימה הילד ישמח לקחת בה חלק וייחשף במראה ובריח גם למאכלים שאינו אוכל.
איכלו ליד שולחן אוכל ודאגו שהילד יושב בצורה יציבה שתומכת את גופו. בדרך זו הילד יוכל להשקיע את האנרגיה הדרושה לאכילה ולהיכרות עם מאכלים חדשים ולא לייצוב הגוף שלו.
קחו את הילדים לקניות בשוק או בסופר כדו שיכירו ירקות, פירות ומאכלים חדשים.
החליטו על כמות יומית מוסכמת של ממתקים כחלק מכללי הבית הקבועים.
העדיפו "ממתקים" תוצרת בית כמו שלגון פירות, ענבים קפואים וכדומה.
אפשרו לילדים להגיש לעצמם לצלחת את האוכל. הדריכו אותם להגיש לעצמם בכמות של כף אחת ואם ירצו תוספת תמיד יוכלו לקחת עוד.
הכינו והגישו בכמות קטנה ירקות גם אם הילד אינו אוכל אותם.
איכלו ללא הסחות דעת כמו מסכים. אכילה עם הסחות דעת גורמת לילדים להתעלם מתחושת הרעב/השובע שלהם ולאכול מעבר לתחושות הגוף. גם אם אכילה כזו משרתת אתכם כרגע, היא עלולה לגרום בהמשך לילדים כאשר יגדלו לעודף משקל ולהשמנה.
שמרו על חלוקת אחריות בהאכלה. הילד מחליט איזה מנות לאכול מתוך מה שמוגש לשולחן וכמה לאכול בהתאם לתחושת הרעב/שובע שלו. ההורים מחליטים איזה אוכל נכנס הביתה, מה מוגש לשולחן, וקובעים את מועד הארוחה והיכן אוכלים.
היו קשובים לתגובות של הילדים. אם מאכלים מסוימים גורמים לתחושת גועל ודחייה לילד. ניתן לחשוב על דרכים אחרות לשלב אותם במזון, או לחשוב על מאכלים אחרים התורמים את אותם רכיבי תזונה.
התחילו בצעדים קטנים:
• העדיפו אפייה במקום טיגון.
• צרפו לכל ארוחה ירקות.
• צרפו את הילדים ליצירת תפריט שבועי לארוחת הערב, כאשר אתם קובעים כללים מסוימים. למשל, שתהיה רוטציה של מאכלים ולא כל ערב יוגשו לשולחן אותן מנות. בדרך זו הילדים ידרשו לגוון במידת מה את המגוון שלהם.
• תנו לילד תפקיד הקשור לארוחה. זה יכול להיות לערוך את השולחן, להוציא מהמקרר את מה שנדרש, או לפנות את השולחן בסיום הארוחה.
אל תעשו –
אל תשתמשו במילה "דיאטה" בבית.
אל תחזקו התנהגות חיובית בממתק או חטיף.
אל תחליטו עבור הילד אם הוא אכל מספיק או שעדיין רעב וצריך לאכול עוד.
אל תכינו תפריט מיוחד עבור הילד. המנה שהוא אוכל הינה חלק מהמנות המוגשות לשולחן עבור כולם.
אל תתייגו ילדים כבררנים באוכל או שאינם אוכלים מאכל מסוים. מהרגע שתייגתם ילד ככזה ותפסיקו להגיש לו את אותו מאכל, הסיכוי שהוא ייחשף אליו וינסה לטעום ממנו אפסי.
אל תתנו אכילת מזון אחד בקבלת פרס כמו עוגיות או ממתק אחר. אתם גורמים למזון הראשון להיות העונש שצריכים לאכול כדי לקבל את הפרס.
אל תנהלו משא ומתן בנושא האוכל, בנוסח "רק תאכל שני ביסים וזהו". התנהלות כזו היא בסיס למאבקי כוחות ביניכם לילד שאינם מומלצים.
אל תשוו לאחרים. משפטים כמו "תראה איזה יופי אח שלך אוכל". יגרמו לילדים להתבצר במקומם ולא לשתף פעולה בהתנסות ואכילה מגוונת.
אל תשתמשו באוכל כדרך להסיח את הדעת ולנחם. ילד שנפל ובוכה שקיבל מכה, או שנעלב ממשהו שנאמר לו. יש למצוא דרכים להרגיע ולנחם ללא ממתקים. אחרת הוא עלול ללמוד שכאשר קשה לו והוא צריך נחמה – ממתקים הם הפתרון. התנהלות כזו נלמדת ונטבעת בהתנהגות של ילדים ונמשכת גם לשנות הבגרות ועלולה לגרום להשמנה.
אל תשתמשו באוכל או בממתקים כדרך לשחד ילדים. "אם תתנהג יפה בנסיעה תקבל ממתק". חיזוק התנהגות חיובית בפעילות משותפת כמו משחק או טיול אופניים משותף, לאחר שהילד עשה מאמץ הינה דרך לעודד פעילות חיובית בצורה שתחזור על עצמה בהמשך.
לסיכום, אם קראתם והרגשתם שיש הרבה דברים שעליכם לשנות, אל תיבהלו. בחרו דבר אחד אותו תשנו. החליטו שאתם שמים לב במהלך השבועיים הקרובים לשינוי התנהגות של אותו הדבר. לאחר מכן צרפו דבר נוסף לשינוי. שינויים אצלנו המבוגרים לוקחים זמן בדיוק כמו אצל הילדים.
