טיפול באכילה בררנית בבוגרים

אכילה בררנית והימנעות מאכילה של קבוצות שלמות של מזון איננה תופעה ייחודית לגיל הילדות וההתבגרות. מודעות והכרה בבעיה, הסכמה ונכונות למעבר תהליך טיפולי יכולים לסייע גם לבררנים הבוגרים

אכילה בררנית קשורה לעתים קרובות לילדים, אך היא יכולה להימשך גם בבגרות, ומציגה אתגרים ושיקולים ייחודיים. כמטפלת, ההתייחסות לאכילה בררנית אצל מבוגרים כרוכה בהתעמקות בהיבטים הפסיכולוגיים, הרגשיים וההתנהגותיים העומדים בבסיס התנהגות זו.

גורמים פסיכולוגיים

אכילה בררנית של מבוגרים יכולה לנבוע מגורמים פסיכולוגיים שונים, כמו בעיות בוויסות החושי המתבטאות ברגישויות תחושתיות. בעיה זו תגרום לחוויה שלילית עם ריחות, טעמים ומרקמים של מזון ועלולה להביא להימנעות ואף לחרדה מקבוצה שלמה של מאכלים, אשר לתחושת האדם הבררן עלולה לגרום לו לאותה חוויה שלילית. ישנו צורך עז בשליטה ובעיקר בסיטואציות הקשורות לאכילה (היכן הן מתרחשות ועם מי, מה יוגש לשולחן לאכול) זאת כדי להימנע ממצבים מאתגרים מדי. במהלך התהליך הטיפולי ננסה להבין האם הייתה טראומה או חוויות מזון שליליות בעבר וננסה להתחקות אחרי המצב או המצבים שהביאו לאותה אכילה בררנית.

מרכיבים רגשיים

לרגשות יש תפקיד משמעותי באכילה. ישנם אנשים רבים שאוכל מרגיע אותם בזמן סטרס, ואילו אחרים לא יכולים לאכול כתוצאה מסטרס. אצל בררני אכילה מבוגרים ננסה להבין ולחקור את הקשר הרגשי עם אוכל ולפתח אסטרטגיות התמודדות בריאות למצבי סטרס.

תבניות התנהגותיות

הבנת דפוסי ההתנהגות הקשורים לאכילה בררנית היא חיונית. ייתכן שכאנשים בוגרים ישנן דפוסי התנהגות שנוצרו עם הזמן כמערכת הגנתית והימנעותית עם אוכל שמראש מונעים חשיפה למאכלים נוספים. למשל לא להצטרף להזמנות משותפות של אוכל ממסעדות לארוחות צהרים, להביא את האוכל מהבית לעבודה ולשבת לאכול בנפרד משאר החברים  בעבודה. אלה מראש מונעים חשיפה למאכלים. ישנה חשיבות להבין האם ואיך ניתן לשנות בהדרגה, באופן שאינו מאיים עבור הבוגר הבררן, את דפוסי ההתנהגות ובעיקר מה ירוויח משינוי דפוסים אלה.

גישות טיפול

מטרת הטיפול באכילה בררנית למבוגרים היא לעזור לאנשים לבנות מערכת יחסים חיובית ובריאה עם אוכל והרחבת המגוון התזונתי. זה כרוך בחקר העדפות מזון, אתגרים מותאמים לפחדים סביב מזונות חדשים, וטיפוח תחושת העצמה ושליטה על הרגלי האכילה של האדם.

ישנן מספר דרכי טיפול שאני משלבת בטיפול בבוגרים בררנים אצלי בקליניקה:

  1. חשיפה הדרגתית – שימוש במאכלים שנאכלים בווריאציות שונות מהמקובל ודרכי הכנה שונות. חשיפה לכמויות קטנות ועלייה הדרגתית בכמות שמתרגלים את הפה ולבסוף אף אוכלים.
  2. אכילה מודעת – תרגול ועלייה ביכולת להבין מה התחושות שעולות למראה, לטעם ולמרקם שמזון מסוים מעלה בגוף. כאשר ישנה מודעות לתחושות ישנה הבנה רחבה יותר ויורדת תחושת החרדה.
  3. זיהוי דפוסי חשיבה שליליים ופיתוח אסטרטגיות התמודדות שמאפשרות בנייה של מערכת יחסים חיובית עם אותם מאכלים מאתגרים.
  4. תכנון ושליטה בסדר היום התזונתי ובסביבה התזונתית תוך היכרות של מזון בהיבטים שונים שלו, החל מחשיפה אליו בסופר והמשך בהכנה שלו המאפשרת להוריד לחצים ומכאן לאפשר התנסויות.
  5. תמיכה חברתית – ישנה המון בושה של בוגרים בררני אכילה בהתנהגות האכילה שלהם. חלק מהבושה נובע מחוסר הבנה של הסביבה את הקשיים והאתגרים של בררנות האכילה. יש חשיבות להסבר לסביבה, תוך גיוס שלה לעידוד ותמיכה. בכך לעזור לבוגרים הבררנים להרגיש פחות מבודדים, להתגייס לתהליך ולהתמיד בו.
  6. סבלנות והתמדה – התגברות על אכילה בררנית היא תהליך הדרגתי הדורש סבלנות והתמדה. מבוגרים לא רגילים להיות אדיבים כלפי עצמם, לחגוג ניצחונות קטנים ולהבין שכישלונות הם חלק טבעי מהמסע. תרגול עקבי ונכונות להתנסות במזונות חדשים הם המפתח להצלחה ארוכת טווח.

המסע של כל אדם עם אכילה בררנית הוא ייחודי. שילוב של אסטרטגיות אלו, המותאמות לצרכיו והעדפותיו הספציפיות של הבוגר הבררן, על ידי איש מקצוע מורשה עם יכולת הסתכלות רחבה על התהליך וממוקדת בו אישית ובאישיות שלו הן הבסיס להצלחה והרחבת המגוון התזונתי.
מידע על תהליך הייעוץ אצלי בקליניקה ניתן לקבל בקישור.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

עוד מאמרים בנושא

דילוג לתוכן