בסביבות גיל 8-11 חודשים אנחנו מצפים מילדים שיתחילו ללעוס אוכל רך כמו רצועות בננה, בטטה, פנקייק וכד'. יש ילדים שבאופן טבעי ילמדו ללעוס מהתנסות בסביבה שלהם, הכנסת משחקים לפה ללעיסה ובדיקה, הסתכלות על הסביבה שלהם שאוכלת. יש גם ילדים שיתקשו בכך יותר.
הנה מספר המלצות שיעזרו לילדים ללמוד מיומנות זו:
✅ הושיבו ילדים בכיסא אוכל גם אם אינם מתיישבים לבד (כל עוד אינם "נוזלים" בכיסא לצדדים) ותנו לילדים לשחק ברצועות אוכל רך.
✅ שבו עם הילדים לאכול, הם ייצפו בתנועות הפה שלכם וינסו לחקות אתכם, גם אם אתם אוכלים אוכל שהוא שונה.
✅ עודדו ילדים להכניס נשכנים מסוגים שונים לפה. אם הילד אוכל מחיות של אוכל, ניתן לטבול את קצה הנשכן במחית ולהגיש לו ללעיסה כדי לעודד אותו לתרגל את הפה שלו.
✅ התחילו לצחצח שיניים וחניכיים לילד – אפשר בהתחלה עם חיתול בד על האצבע שלכם ובהמשך עם מברשת שיניים מותאמת לתינוקות. פעולת העיסוי של החניכיים גורמת לפעילות של הלשון הדרושה ללעיסה. צחצוח השיניים עוזר להפחתת תחושת גאג רפלקס.
✅ הגישו את האוכל הטחון בדרגת סמיכות גבוהה יותר, על ידי הפחתת כמות הנוזלים באוכל. זה ידרוש מהילד להפעיל יותר את הלשון שלו.
✅ הגישו את האוכל הרך ברצועות במקביל להאכלה של אוכל בכפית. לילד רעב אין סבלנות לתרגל מיומנות חדשה.
תרגלו, תרגלו, תרגלו. יש ילדים שנדרש תרגול רב ללימוד מיומנות הלעיסה.
הורים רבים חושבים שתינוקות צריכים שיניים כדי לאכול אוכל שאינו טחון. זהו מיתוס שגורם להורים רבים להימנע מהגשת אוכל שאינו טחון לתינוקות. דבר זה פוגע ביכולת של התינוק להרחיב את המגוון התזונתי שלו ולהתחיל לתרגל את מיומנויות הנגיסה, הלעיסה והבליעה של מזון שאינו טחון.
לתינוקות יש חניכיים חזקות שמסוגלות לנגוס ולטחון מזון שאינו טחון אך אינו קשה מדי כמו קציצות, עוף רך, לחם, ירקות מבושלים, פסטה ועוד.
ההגשה של מאכלים אלה צריכה להיות בהתאם ליכולת הלעיסה המתפתחת של התינוק ולא בהתאם ליציאת השיניים. ישנם תינוקות שהשיניים הראשונות שלהם יוצאות רק בגיל שנה.
תיהנו משלב זה של אכילה אצל הילדים שלכם, גם אם הוא מלכלך ודורש התעסקות.
