ממתקים ונשנושים לילדים – כמה, מתי ואיך

להורים רבים שאלת מתן הממתקים והנשנושים לילדיהם היא שאלה מטרידה שגורמת להם לא פעם לכניעה לרצון הילד. איך להגביל את צריכת כמויות הממתקים של הילדים ואיך להתנהל בגן השעשועים כשהילד פוגש ילדים עם הרגלים שונים, על כך בכתבה הבאה.

ילדים נולדים עם העדפה לטעם מתוק. חלב אם הוא מתוק והמטרה האבולוציונית של העדפה זו היא שהתינוק יאכל ויקבל מקורות אנרגיה לצמיחה.
בעולם המערבי החשיפה לאוכל מתוק ומלוח מרובה. בלוטות הטעם של ילדים מתרגלות במהירות להעדפה של טעמים אלה ובהמשך קשה מאד לשנות זאת. לכן יש צורך כבר מגילאים צעירים לווסת את כמות וסוג המאכלים המתוקים והמלוחים שהילדים אוכלים.
מתוך מחקרים נמצא שילדים בעולם המערבי אוכלים כמויות סוכר ומלח מעל המומלץ עבורם ואלו עלולים לגרום לפגיעה בבריאות הילד בהמשך חייו.
כדי להפחית את הנטייה של ילדים לאכילה של מזון מתוק ומלוח כדאי לדעת כמה עובדות:
• בלוטות הטעם הממוקמות על הלשון גורמות לנו לחוש את חמשת הטעמים: מלוח, חמוץ, מתוק, מר ואומאמי.
• ילדים נולדים עם מספר גדול יותר של בלוטות טעם שהולך ומצטמצם ככל שאנחנו מתבגרים. מכאן כל טעם שאתם כמבוגרים מרגישים הם חשים אותו בעוצמות חזקות יותר.
• אצל ילדים ישנה העדפה מולדת לטעם מתוק ורתיעה מטעם מר המתחבר למאכלים רעילים בטבע.
• הוספת מלח ממסכת על הטעמים המרים.
• ירקות רבים הם בעלי טעם מר.
הורים רבים מוסיפים מלח לאוכל של הילדים בגילאים הצעירים במטרה שהילדים יאכלו אותם ומתוך מחשבה "לי זה לא טעים … אז גם לו זה לא טעים". התוצאה היא שהילדים מתרגלים לאכול מזון שהוסיפו לו מלח ומפתחים העדפה למזון מלוח.
איך לעשות זאת אחרת?

לפחות עד גיל שנה המשיכו להגיש את המזון ללא תיבול רב. הגשות חוזרות של אותו מזון מאפשרות לילדים להתרגל לטעם הטבעי של האוכל.
מגיל שנה כאשר התינוק אמור להתחיל לאכול את המנות המשפחתיות, בשלו עם מעט מלח לכולם (גם אתם תרוויחו מכך בריאות). באם יש צורך הוסיפי מלח למנה בצלחת שלכם לפני האכילה.

אחת השאלות שחוזרות הרבה מצד ההורים היא –מה לעשות כאשר הילדים כל הזמן מנשנשים?

מזון שהוא נשנוש לרוב ערכו התזונתי ירוד. במקרים רבים הוא יכיל כמויות גבוהות של סוכר או מלח. ילדים יעדיפו מזון זה ואף יוותרו על אכילת אוכל בריא ומזין בארוחה, בידיעה שיוכלו בהמשך לקבל נשנוש שאותו הם מעדיפים.
בשלב ראשון בדקו את הנקודות הבאות:
מתי הילד מבקש נשנוש? האם אלה שעות קבועות? – יתכן וזה הרגל שהתקבע אצלו. נסו לצמצם את מספר הפעמים ביום.
האם זה קורה כאשר הוא משועמם, או אינו יודע להעסיק את עצמו? – עזרו לו לעבור פעילות, אמרו "אני מבינה שאתה מבקש עזרה למצוא פעילות (שיקוף מצב), אולי תרצה לעשות…."
האם זה קורה כאשר הוא מתוסכל או עצוב? – אמרו "אני מבינה שאתה עצוב, זה בסדר להיות עצוב, אשמח לתת לך חיבוק ולעזור לך להתגבר." כך שיקפנו מצב ונתנו פתרון אחר להתמודדות איתו.
מה קורה כאשר אתם מצמצמים את המגוון במגירת הנשנושים? יש ילדים שעצם הידיעה שיש מבחר רחב של סוגי נשנוש והם יכולים לבחור רק אחד והשאר מחכה במגרה, יגרום להם לחוסר שקט ורצון לקחת עוד אחד. צמצום המגוון יעזור להם להרגיע עצמם.

אם החלטתם שהנשנוש היומי יהיה בשעה קבועה, הדבר יעזור לילד שלכם וירגיע אותו, כך שאם יבקש לנשנש תחזירו אליו את הכדור – "אנחנו נוהגים לאכול מסוג מזון זה בשעה…" ובכך לסגור את הנושא לדיונים.
זכרו שאוכל שנחשב לנשנוש לרוב יהיה דל ברכיבי תזונה. קיבת הילד קטנה ואם הנשנוש הופך לתחליף לארוחה או גורם להפחתת האכילה בארוחה, יתכן והילד יפסיד רכיבי תזונה שחשובים עבורו.

הערה חשובה: כל האמור לעיל מתייחס להתנהלות רק במסגרת הבית. מחוץ לבית התנאים שונים ויש לקחת זאת בחשבון.
תסכול נוסף שעולה אצל חלק מהמשפחות שפונות אלי הוא נושא הממתקים והחטיפים הרבים בגן השעשועים. הכי קל לזרוק לתיק בבוקר שקית של חטיף ולאחר שלוקחים את הילדים מהגן להגיע ישר לגן השעשועים ושם להציע לו את אותו חטיף. הרבה פעמים אלה שקיות חטיפים גדולות שאמורות להתחלק בין הילדים בסביבה. כך יוצא שילדים מסתובבים בגן השעשועים עם שקיות חטיפים ואוכלים תוך כדי משחק. ישנה סכנה ראשונה עבור הילד שאינו יושב בשקט ואוכל, אכילה תוך כדי משחק עלולה לגרום להקדמת קנה לוושט ואירוע של חנק מאוכל. מעבר לעובדה שחלק מהחטיפים מכילים גורמים אלרגניים (לדוגמה במבה המכילה בוטנים), עבור ילדים שאלרגיים לבוטנים המצאות חטיפים אלה שם באזור המשחקים יכולה להיות גורם מסכן עבורם ומונעת מהם את השימוש בגן המשחקים.


איך להתנהל בנושא החטיפים הרבים בגן השעשועים?
ההתנהלות בנושא מורכבת ומאד תלויה בקשר עם ההורים של הילדים האחרים. אם יש תקשורת טובה, אפשר לנסות להסביר להם את החשיבות של מינון נמוך של חטיפים ולסכם על שינויי ההתנהלות של כולם. החלטה על כך שאוכלים רק על ספסל ולא תוך כדי הסתובבות, תצמצם את הכמות שילדים אוכלים מתוך הבנה שהם רוצים לשחק. בנוסף החלטה שישנה ארוחה אחת ולא מצב מתמשך, שכל כמה דקות מגיעים להמשיך לאכול מהחטיף. כלומר הילדים יושבים אוכלים, שותים וברגע שקמים הם סיימו לאכול, גם אם לא גמרו את שקיות החטיפים.
במקביל אפשר להציע שחלק מהאוכל שמביאים לגן המשחקים הם פירות וירקות חתוכים או אפילו כריכים קטנים עם ממרחים שאינם מתוקים.

באם אפשרות זו אינה ברת ביצוע, ישנה אפשרות להסביר לילד האישי שלך שלא בריא עבורו לאכול הרבה חטיפים. אפשר לשקף לו שאת יודעת שקשה להתמודד מול שקיות החטיפים הרבות בגן השעשועים ולבדוק איתו אם יש לו רעיון מה אפשר לעשות? כל רעיון שיגיע ממנו יהיה משמעותי יותר עבורו. אולי תופתעו והוא יגיד שייקח קצת חטיף רק מילד אחד ובזה יסיים.

בכל מקרה, אני ממליצה להמשיך לקדם את הנושא הבריאותי ע"י שיחות עם ההורים האחרים, בהצלחה לך ולכולנו וכדאי לדעת כי זה תהליך הדורש הרבה סבלנות והתמדה.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

עוד מאמרים בנושא