עלייה מהגן לכתה א' מלווה בשינויים רבים לילד, ולעיתים אף להורים. אחד מהשינויים החשובים הוא בתזונה . כיצד לעשות זאת נכון, על מה כדאי להקפיד ואלו התנהגויות תזונתיות מומלץ להשריש כבר בתחילת הדרך. כשמדובר בילדים בררני אכילה יש לשים לב לצדדים נוספים.
המעבר מהגן לכתה א' משמעותי מאד וכולל היבטים שונים – רגשיים, פיזיים ועוד. בכתבה זו אתייחס לצדדים הקשורים לתזונה ובעיקר בצדדים הקשורים לבררנות אכילה.
אוכלים לפני שיוצאים מהבית
ברוב המשפחות ידוע שלאחר לילה שלם שבו הגוף של הילד לא קיבל אוכל, חשוב שיאכל לפני תחילת יום הלימודים. להבדיל ממבוגרים שמסוגלים להתחיל יום לימודים או עבודה רק על כוס קפה. אצל הילדים נמצא שארוחה קלה בתחילת הבוקר תעזור ליכולת הלמידה והריכוז שלהם.
הזמן בשעות הבוקר הכולל התארגנות ויציאה מהבית לרוב הוא מאד לחוץ ולכן יש לחשוב איך מגיעים לכך שהילד אוכל משהו מזין. זה יכול להיות שתייה של כוס חלב פרה או סויה, דייסה על חלב, פירות או מאפינס בריאות שדל בסוכר ועשיר בסיבים, אותו ניתן להוציא מהמקפיא ולהפשיר.
אני מביא את האוכל שלי
בחלק מהגנים, גם בגן החובה, ילדים אוכלים את האוכל שהגן מספק להם וכולל בדרך כלל כריכים עם ממרחים כמו חומוס, גבינה לבנה, טחינה וירקות חתוכים, לפעמים נוספים רכיבים נוספים ליום בשבוע כמו טונה, חביתה וכד'. אותם ילדים עם אכילה בררנית מוצאים לעצמם מה לאכול, גם אם פעמים רבות זה אותו כריך עם חומוס או שזה פרוסת לחם ללא ממרח.
כאשר הילד עולה לכתה א' הוא נדרש להביא איתו את האוכל שלו מהבית. מבחינת הילד הבררן ישנה אפשרות להרחבה של המגוון למשל על ידי שילוב מאכלים שאינם מגיעים בכריך, למשל, גרגרי תירס, זיתים וחביתה. עבור אותם בררני אכילה שמתקשים עם ממרחים אפשר לשלוח את הממרח ליד כאשר טובלים בו לחם, פיתה או מאפה אחר. אפשר למשל לשלוח מקלות גריסיני וקופסת טחינה ליד לטבילה. המטרה התזונתית שאליה נכוון היא שהארוחה שהילד לוקח תהיה מורכבת מרכיב חלבוני בנוסף לפחמימות. מידע נוסף ומגוון רעיונות על הרכב קופסת האוכל ניתן לקרוא בכתבה עושים סדר יום תזונתי במערכת החינוך.
רעיונות למאכלים חדשים ושונים מעט שניתן לקחת לבית הספר, הילד הבררן צריך להכיר לפני תחילת שנת הלימודים. יש להכיר לו אותם בהדרגה ולהתאמן עליהם בבית, למשל בארוחות ערב. רק לאחר שהילד הבררן מרגיש ביטחון באכילה של מאכלים אלה ניתן לשלוח אותם איתו לכתה.
מספר נקודות נוספות שעל ההורים לשים לב לגבי האוכל של כל ילד ובפרט אצל בררני האכילה:
- העדיפו ירקות שלמים קטנים, הם שומרים על המרקם הקריספי שלהם. ניתן היום לרכוש מלפפוני מיני, פלפלונים, עגבניות שרי.
- הפרידו בין הפירות והירקות לכריכים. ירקות חתוכים נוטים להגיר נוזלים. כאשר אלה באים במגע עם הכריך הוא הופך לרך ובעל מרקם שלרוב הילדים אינו מזמין אכילה. אפשר לעשות זאת עם סלסלות סיליקון, קופסאות נפרדות קטנות שניתן לפתיחה על ידי הילד (בדקו זאת).
- בקשו מהילד להחזיר הביתה ולא לזרוק את האוכל שלא אכל, כך תוכלו להעריך מה וכמה הילד אוכל. זה מאפשר לכם ההורים לבדוק ממקום מתעניין ולא מבקר, מדוע לא נאכל האוכל? האם יש דרך לשדרג את האוכל כך שיהיה זמין יותר עבור הילד. למשל האם חיתוך לרצועות או משולשים של הכריך מעודד אכילה שלו.
- צרו שגרה עם כמה שיותר גיוון במאכלים. ניתן להיעזר במערכת שבועית, כך הילד יודע מה הוא צפוי לקחת כל יום איתו לכתה. כדאי מדי תקופה לחשוב מחדש איך ניתן להוסיף ולשנות את המערכת.
לא הספקתי לאכול
כאשר רוב האוכל שהילד לוקח איתו, חוזר הביתה יום אחר יום. בדקו את הנקודות הבאות:
- האם הילד מתקשה בהתארגנות ולוקח לו זמן לאסוף את כלי הכתיבה ולהוציא את האוכל. והנה כבר רוב החברים שלו יצאו להפסקה ולמשחקים, במקרה כזה הוא יעדיף לוותר על השלמת הארוחה ויצא לשחק.
- האם הוא נוהג לדבר הרבה במהלך הארוחה ומבלה בשיחה עם החברים שיושבים סביבו במקום לאכול.
- האם יש קושי או בעיה עם האוכל שאתם שולחים עבורו.
לחלק מהנקודות תוכלו לקבל תשובה ולהבין לאשורו את המצב בשיחה עם מחנכת הכתה ולחשוב איתה על רעיונות שיביאו את הילד לאכול את רוב האוכל שאתם שולחים עבורו.
לסיכום, המעבר לכתה א' מהגן יכול להיות אתגר תזונתי ובמקביל גם הזדמנות. זכרו זאת כשאתם יוצרים הרגלים שישרתו את הילד בהמשך בשנים הבאות ולכן חשוב להשקיע בכך ולא להקל ראש.
