על הדבש ועל העוקץ

דבש הוא אחד מרכיבי המזון שמעלים בפני הורים של תינוקות שאלות והתלבטויות רבות. בכתבה זו אנסה להתייחס לכל מה שקשור בדבש ובעיקר במנהגי ראש השנה.

ממנהגי ראש השנה הינו אכילה של תפוח בדבש. בלי מחשבה רבה יתכן ומתוך רצון לשלב את התינוק בתחושת החג, הורים יציעו לתינוק לטעום מהדבש.

דבש אסור לאכילה לילדים עד גיל שנה, ואסביר כאן למה.

הדבש עלול להכיל את הנבג שגורם למחלת הבוטוליזם. הנבג מאד קטן וכמובן שלא ניתן לראותו ללא אמצעי עזר אלקטרונים. הנבג אינו נהרס בחום ולכן גם מאכלים שבושלו עם דבש לא ניתן לאכול.

מערכת העיכול של תינוקות מתפתחת במהלך השנים הראשונה והשנייה לחיים. בחודשים הראשונים לחיים יכול נבג זה לעבור את מחסום המעי ולהיכנס לדם ומשם לגרום למחלה הקשה בוטוליזם. לא ברור עדיין באיזה גיל המערכת מפותחת לגמרי. יהיו תינוקות שאצלם המערכת מפותחת כבר בגיל 9 חודשים ואצל אחרים רק בגיל 11 חודשים. כדי לא לקחת סיכון קבעו בישראל את גיל שנה כגיל שניתן להתחיל לתת לילדים דבש.

לסיכום, כשמדובר בתינוקות עד גיל שנה אין לשלב כלל דבש בתפריט. כולל עוף שבושל עם דבש וגם עוגת דבש.

תגובה אלרגית לדבש הבאה לביטוי בפריחה וגירוד אינה התופעה המתוארת מעלה, אלא תופעה אחרת וקיימת באחוזים נמוכים באוכלוסייה. בכל מקרה היא אינה עוברת ואינה קשורה לגיל הילד.

התפוח הינו החלק השני של מנהג זה. מאחר ורוב התינוקות עד גיל שנה מתקשים ללעוס תפוח בצורה שלא תסכן אותם ותגרום לחנק. הנה דרך אחרת לשלב את הקטנים בנוהגי החג –

קולפים תפוח וחותכים לפרוסות. מבשלים במיקרוגל או במים עד למצב רך. מטפטפים מספר טיפות סילאן תמרים ללא תוספת סוכר או סירופ מייפל ומגישים לאכילה.

שימו לב, זהו מאכל מתוק שרוב הסיכויים שהתינוקות מאד יתלהבו ממנו וירצו תוספת. מומלץ להגביל את הכמות בעיקר בשל כמות הסוכר במאכל זה ולהקדיש אותו רק לשמחת החג.

דבש כמזון מגשר

עבור ילדים מעל גיל שנה, דבש יכול לשמש כ"מזון מגשר", מזון שעוזר לילדים להתחבר למאכלים חדשים ולהרחיב את המגוון התזונתי.

אם הילד שלכם אוהב דבש, ניתן להציע לו לטבול לא רק תפוח בדבש, אלא גם אגס או מנגו וכל פרי אחר. ניתן אפילו לטבול ירקות כמו גזר גמדי מבושל, או מקלות גזר טרי.

יתכן ובהתחלה הילד יטבול בדבש את הפרי החדש ורק ילקק את הדבש מהפרי. זהו צעד לכיוון הנכון כיוון שהוא מוכן ללקק פרי חדש עבורו ואולי בהמשך ייקח ממנו ביס יחד עם הדבש.

אפשרות נוספת היא להכין ממרח חלבה ביתי, לערבב שלוש כפיות טחינה גולמית מלאה עם כפית דבש. את הממרח ניתן לשמור במקרר מספר ימים. זוהי דרך טובה להכיר לילדים את טעם הטחינה. בהמשך ניתן להפחית בהדרגה את כמות הדבש. שני המרכיבים העיקריים של הדבש הם פרוקטוז וגלוקוז ולכן יש להתייחס אל הדבש כסוג של סוכר. אמנם סוכר ממקור טבעי, אך השפעתו על המערכת המטבולית של הגוף וכן על הנטייה להעדיף מאכל מתוק זהה. לכן חשוב לווסת את הכמות שילדים אוכלים ממנו. אמנם הדבש מכיל גם מינרלים וויטמינים, אך אלה נמצאים בכמות קטנה מכדי שתהיה משמעות.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

עוד מאמרים בנושא