תשובות לכל השאלות – כל הקשור באכילה בררנית

מה ההבדל בין נאופוביה לאכילה בררנית?

נאופובייה מוגדרת כדחייה של מזון חדש או לא מוכר לילד. דחייה זו נפתרת ע"י חשיפה חוזרת של האוכל לילד. זהו שלב התפתחותי שכל ילד עובר במידה כזו או אחרת. נאופובייה מתחילה בגיל שנה וחצי, מגיעה לשיאה בין הגילאים שנתיים לשלוש שנים.
ההסבר לתקופה הנאופובית קשור לעבר האבולוציוני שלנו. בסביבות גיל שנתיים ילדים היו מסוגלים להתרחק מהמבוגרים ולהגיע ללקט ולאסוף מאכלים שיתכן שהם רעילים. זוהי הייתה מעין מערכת הגנה שהטבע יצר שהולידה מאוחר יותר את הנאופובייה – החשש ממזון חדש.

להבדיל ממנה אכילה בררנית picky/fussy eating מוגדרת כהתנגדות לאכילה של מספר מזונות רב מוכרים וגם חדשים לילד. היא כוללת הימנעות מסוגי מזון על בסיס מרקם, צורה וצבע.

דיאטנית ילדים מנוסה תדע להבדיל בהתאם למידע שהיא מקבלת אם הילד נמנע ממזון מאחר והוא נמצא בשלב הנאופובי שלו או שהוא אכלן בררן. בהתאם לכך גם תיתן את ההמלצות הטיפוליות.

בעוד שלילד נאופובי נמליץ למשפחה להמשיך ולהציע מגוון מאכלים במסגרת המשפחה, תוך שמירה על חלוקת אחריות בהאכלה (ההורים אחראים על מה מוגש לשולחן, שעות הארוחות והיכן אוכלים, ואילו הילדים אחראים על מה לבחור לאכול מתוך המוגש וכמה). ובדרך כלל תהייה חזרה הדרגתית לאכילה מגוונת יותר עם השנים.

אצל ילד בררן נמליץ על ייעוץ אישי שיעודד חשיפה באמצעות משחקים לאותם מרקמים מאכלים שהילד מתקשה להתמודד איתם ובהדרגה נקרב אותו להתנסויות שונות עם מאכלים ולתחושת מסוגלות שתאפשר לו את היכולת להתנסות בחלק מהמאכלים שאינו אוכל. אצל ילדים בררני אכילה, בגלל ההימנעות מקבוצות שלמות של מאכלים יתכן ויהיה צורך בהמלצה על תוספי מזון כדי להשלים חסרים סמויים או גלויים.


מה מוגדר כבררנות אכילה?

• אכילה בררנית picky/fussy eating מוגדרת כהתנגדות לאכילה של מספר מזונות רב המוכרים לילד וגם חדשים לו. והיא כוללת הימנעות על בסיס מרקם, צורה וצבע.
רוב הילדים יהפכו לנאופובים (חוששים ממזון חדש) בסביבות גיל שנתיים. כלומר הם יפחיתו את המגוון התזונתי שלהם. זהו שלב התפתחותי טבעי.

המאפיינים של אכלן בררן:
• הוא יימנע מקבוצות מזון שלמות, למשל: ירקות, פירות.
• הוא לא יהיה מוכן להתנסות במזונות חדשים שאינם במסגרת המזון שהוא אוכל.
• מספר המזונות שהוא אוכל יהיה פחות משלושים.
• הוא יעדיף לאכול את אותו מזון יום אחר יום.

המאפיינים של אכלן בררן קשה מוגדר היום כ – ARFID
בנוסף למאפיינים של האכלן הבררן שצוינו למעלה
• הוא יכנס ללחץ, ואולי אף יבכה, כאשר בצלחת שלו יונח מזון שאינו אוכל.
• הוא לא יהיה מסוגל לגעת עם היד במזון שאינו אוכל.
• הוא יקיא את האוכל מהפה אם אכל במקרה מזון שאינו מסוגל להתמודד אתו.
• הוא יילחץ מכך שאוכלים מחוץ למסגרת הבית מחשש שלא ימצא מה לאכול.

האם לאחר שקראתם את הכתוב כאן, אתם יכולים לשייך את הילד שלכם לאחת מקבוצות?
גם אם אינכם מרגישים שהילד שייך לאחת הקבוצות, או אם הארוחות בבית אינן נעימות, ואתם לחוצים ומוטרדים מהתנהגות האכילה של הילד שלכם. אל תהססו, אל תמתינו ואל תדחו. פנו לייעוץ כי ניתן לעזור לו ולכם.


מה הם הגורמים לבררנות אכילה?

הורים רבים לילדים בררנים שואלים אותי שאלה זו. בד"כ זה הרצון שלהם להימנע מבררנות אכילה אצל הילד הבא, או לנסות לטפל בגורם לבררנות כדי לפתור את הבעיה מהיסוד.

הגישה שבה בודקים את הגורם חשובה גם להכוונה הטיפולית שלי, אך התשובה לשאלה הזו שמעסיקה הורים רבים מורכבת.
נכון להיום נמצאו מספר סיבות שגורמות לבררנות אכילה:

✔ גנטית – אם אחד ההורים היה בררן אכילה בילדותו ישנו סיכוי שהילד הבררן קיבל את הגן או החלק בגן שהמידע בו מועבר מהורה לילד. נושא זה הוכח במחקרים.

✔ התנהגותית – בתים שבהם ההורים אוכלים מגוון מאכלים מאד מצומצם, הילדים נחשפים למגוון מצומצם של מאכלים. אי היכרות עם מאכלים שונים מביאה לצמצום המגוון. הורים שכאשר הילד מסרב למאכלים מסוימים לא ינסו ויגישו אותם שוב לילד, בעיקר אם הם מכינים ומגישים לילד את "האוכל המיוחד שלו". הילדים יבינו שאין מה להתאמץ ולהכיר מאכלים נוספים, לילדים קל להישאר באזור הנוחות שלהם.

✔ אופי – יש ילדים בעלי אופי שמרני. חשש מהתנסות בדברים חדשים (זה יכול להיות גם פעילויות שאינן שגרתיות), ילדים שהשגרה והמוכר והידוע מרגיע אותם ואילו השונה והחדש מפחיד ומלחיץ אותם.

✔ קושי בוויסות החושי – אכילה משלבת בתוכה את כל החושים. ילדים עם קושי בוויסות החושי יתכן ויתקשו להתמודד את התחושות בחוש אחד או יותר המקושרים לאכילה של מזון מסוים.

✔ טראומה שהילד עבר וגרמה לו להימנע ממזון מסוים או מכל מה שדומה לו.

בעבודתי אני נתקלת פעמים רבות בשילוב של מספר גורמים מתוך אלה שמניתי כאן, לכן הייעוץ יקיף כיוונים שונים המשולבים אחד בשני. לפעמים מאד קשה לשים את האצבע על אותו גורם לבררנות ורק תוך כדי ייעוץ כאשר מנסים ורואים מה עובד ועוזר לילד ומה לא, מבינים על מהן הסיבות והקשיים בבררנות האכילה שלו.


האם בררנות אכילה גורמת למחסור תזונתי?

גופו של כל ילד שונה בצרכיו. הצרכים נקבעים על ידי הגיל, המין, רמת הפעילות וההוצאה האנרגטית.

חסרים תזונתיים הנפוצים בילדים בררני אכילה הם:
ברזל – בעיקר כאשר לא אוכלים בשר ומקורות ברזל חליפיים
אבץ
מגנזיום
יוד – חסר ברוב התזונה של ילדים בכלל ובפרט בכאלה שעיקר תזונתם הן פחמימות
ויטמין C – בהעדר אכילה של ירקות ופירות
וייטמין A – בהעדר אכילה של ירקות ופירות

כדי לדעת אם ילדים צורכים את מרכיבי המזון החיוניים לגדילה והתפתחות תקינה יש להגיע ולהיוועץ בדיאטנית ילדים.
חשוב להדגיש משקל גוף הינו מדד המאפשר לנו לדעת שילד מקבל מספיק קלוריות.
הוא אינו אינדיקציה האם הילד מקבל מספיק וויטמין A, וויטמין C, אבץ, סידן, ועוד הרבה וויטמינים ומינרלים.

גם אם הצלחתם לשכנע את הרופא שאתם מבקשים לערוך בדיקות דם לילד כדי להבין אם הוא יוצר מחסורים תזונתיים, תוכלו להבין מה קורה רק עם משק הברזל, וויטמין B12, חומצה פולית, וויטמין D.

אין בדיקות דם נוספות שנערכות בשגרה באמצעותן ניתן לקבל מידע מה המצב של רכיבי התזונה בגוף, האם הילד יוצר מחסורים תזונתיים שגורמים לכך שגופו אינו מנצל את פוטנציאל הגדילה שלו? האם בניית העצמות שמתרחשת בגיל ההתבגרות ומשפיעה על חוזק העצמות לכל החיים מתבצעת בתנאים טובים?

הדיאטנית תערוך לילד אנמנזה תזונתית (שאלון שבו תקבל את כל הפרטים הדרושים כולל סדר היום ומגוון המאכלים שהילד אוכל). בהתאם למידע זה היא תעריך אם הילד יוצר מחסורים תזונתיים ותמליץ את ההמלצות המתאימות.

האם התניה של קבלת ממתק בסוף הארוחה תקדם את האכילה של ילדים בררני אכילה?

ישנם הורים שבמטרה שהילד יאכל את המאכלים שנראים להם חשובים לארוחה, מציעים פרס בצורת קינוח מתוק לילד, אם יאכל את האוכל שמבחינתם יש חשיבות לאכילתו. התגובה שלהם להמלצה שלא לעשות זאת היא "אחרת הוא לא יאכל את הירק/החלבון".

הבעיה בהתניה כזו היא יצירת מזון שהוא "עונש" וצריכים לאכול אותו כדי להגיע לקינוח שהוא המזון האהוב. כדאי לדעת כי התניה כזו מוגבלת בזמן. הילד יגדל ולא תמיד יאכל יחד אתכם, לא תמיד תהיה לכם השליטה על מה שהוא אוכל.

הדרך לעודד ילדים לאכול מאכלים שאינם מכירים או מאד אהובים היא שונה ודורשת מחשבה רחבה יותר.

לגבי ילדים בררני אכילה, חיזוק על ידי ממתק להתנסות ואכילה של מזון שאינם אוכלים לרוב לא תעבוד. ילדים שכן אוכלים כהתניה, בכך שיקבלו קינוח, כנראה מסתדרים עם אותו מזון והוא אינו ממש דוחה אותם. לקבוצה זאת של ילדים ישנן דרכים אחרות לעודד את האכילה של מזונות החשובים לבריאות. מחשבה נוספת, אנחנו רוצים שמזון יכנס לשגרת אכילה, אכילה כהתניה לא תייצר שגרה של אכילת מזונות בריאים.

לסיכום: הורידו את הקינוח כחלק מהארוחה. אם אתם רוצים להגיש משהו מתוק בארוחה, אפשר להגיש אותו גם בתחילת הארוחה והילד יחליט מתי לאכול אותו. זכרו שאותו מזון מתוק צריך להיות קטן וככזה שלא יגרום לשובע.

איך ניתן למנוע השפעת אחים בררנים על ילדים נוספים במשפחה?

"הבן הבכור שלי בררן אכילה, יש לי כרגע תינוקת ואני חוששת שהיא תחקה את התנהגות האכילה שלו, איך אמנע זאת?" שאלת ההשפעה של אחים בררנים על שאר הילדים במשפחה מטרידה רבים מההורים. הקושי מול ילד בררן הינו מורכב ומובן לגמרי החשש מההשפעה של ילד אחד על בני המשפחה האחרים.

לאחים, בעיקר לאלה הבוגרים, יש השפעה על ילדים אחרים במשפחה, ולא רק בנושא האכילה אלא בנושאים רבים אחרים. לכן השאלה ראשונה שיש לחשוב עליה היא איך הייתם נוהגים אם היה מדובר בקושי בשטחים אחרים, כמו למשל, בקושי להתקלח או ללכת לישון?

מידת ההשפעה של קושי על שאר האחים, היא דבר שניתן להפחיתו בהתנהגות שלנו ההורים. הדרך לעשות זאת היא לחזק התנהגויות חיוביות ולהפחית תשומת לב להתנהגויות שאנחנו רוצים לצמצם את השפעתם. מכאן גם ההמלצות שלי בנושא אכילה בררנית.

✅ שתפו את הילדים (כולם, כל אחד בהתאם ליכולת המתאימה עבורו) בהכנת האוכל.

✅ דאגו שעל השולחן הארוחה יש מנות שהילד הבררן אוכל וגם מנות נוספות. כך שיהיה פחות לחץ במהלך הארוחה.

✅ חזקו התנסויות במאכלים. חזקו על כל התנסות, גם אם לא אהב את אותו מאכל. ציינו לו שלוקח זמן להתרגל למאכל מסוים, בדיוק כפי שלוקח זמן ללמוד לרכב על אופניים.

✅ חזקו ועודדו ילדים לצאת מהשגרה, ופורים הוא הזדמנות מצוינת לכך. החליפו מקומות ישיבה בשולחן, שנו דרך הגעה לגן, איכלו בכלי אוכל שונים. לרבים מהילדים הבררנים יש קושי לשנות התנהגות. השינויים הקטנים האלה עוזרים להם להבין שהם מסוגלים לעשות זאת.

✅ אל תזניחו, אל תתעלמו, טפלו בבעיית הבררנות של הילד הבררן. כך תפחת את ההשפעה של זו על אחיו.

איך לנהוג עם הילד בררן האכילה בטיול בחו"ל?

כדי להבין מה עומד מאחורי ההמלצות שלי צריך להבין את המקום של הילד הבררן.
הילד נוסע למקום שבו אין את המאכלים המוכרים עבורו. גם החטיפים או הצ'יפסים עשויים מעט אחרת מאלה המוכרים.
הסביבה הלא שגרתית הרבה פעמים מאתגרת בפני עצמה, והוא לא מסוגל לגייס כוחות נוספים כדי להתמודד ולהתנסות במאכלים שאינו מכיר.
כלומר עצם הנסיעה והמקום החדש הרבה פעמים מאתגרים אותו. להוסיף לכך אתגר נוסף של מאכלים יהיה הרבה פעמים יותר מדי עבורו.

לכן ההמלצות שלי עבור ההורים:
בחופשה שחררו, נכון הוא לא יאכל מאוזן בימי החופשה, ורוב הסיכויים שיחסרו לו רכיבי תזונה. אך מאחר והחופשה נמשכת זמן קצר זה לא יפגע בו.
לא משאירים ילד רעב, אם הילד שלכם מאד בררן ונצמד למותגים מסוימים קחו מהבית ביגלה או קרקרים שהוא רגיל לאכול.
בילדים בוגרים ערכו שיחת הקדמה, שבו לפני החופשה וחשבו ביחד מה הילד יאכל באותה חופשה.
כשחוזרים מהחופשה מטפלים בקושי, לאחר שחזרתם מהחופשה שבו עם הילד ושקפו לו את הקשיים שעלו כתוצאה מהבררנות שלו. זו הזדמנות לגייס אותו לתהליך כך שבשנה הבאה יהיה לו קל יותר למצוא מה לאכול בחופשה.

אילו טעויות יכולות להעצים את בררנות אכילה?

מספר מצומצם מדי של הגשות וניסיונות:
כאשר הילד מסרב לאכול או לטעום מזון מסוים, יש הורים שיפסיקו להגיש אותו ויתרצו זאת ב:
"אין כוח להכין במיוחד עבורו, גם כך אינו אוכל"
"חבל על האוכל שנזרק"
"אנחנו כבר לא מאמינים שהילד יתחיל לאכול מאכלים אחרים ושונים מאלה שאוכל כרגע"

תשובתי לכך היא:
הכינו את אותו האוכל שאתם מגישים לכולם. במקרים מסוימים אולי ניתן להכין למשפחה אוכל קצת שונה שיתאים יותר לילד.
הכינו כמויות קטנות המותאמות לגודל המשפחה שלכם.
ילדים נמצאים בתהליך למידה והתפתחות – תנו בהם אמון שהם יכולים להשתנות עם הנחייה נכונה.
לחץ – "אתה חייב לקחת ביס מה… לפני שתקום מהשולחן". יגרום לילד להתבצר בעמדתו.
ייסורי מצפון – "הכנתי את הקציצות במיוחד עבורך". הילד רק שמח שמכינים במיוחד עבורו והוא יכול לנהל את התפריט.
הפחדה – "אם לא תאכל את ה… לא תגדל". לא תעודד את הילד לשיתוף פעולה, תייצר התנגדות מצידו.
השוואה – "תראה את אח שלך אוכל מלפפון, למה אתה לא מנסה לאכול אותו". כאשר התחרות מאתגרת מדי הילד יוותר מראש ויחליט שבנקודה הזו הוא לא מתמודד.
התנייה – "אם תאכל מהסלט תקבל קינוח". תגרום לילד לשנוא את המזון שהוא חייב לאכול כדי להגיע לקינוח הנכסף.
שימו לב להתנהגויות אלה ונסו למנוע אותם אצלכם בבית ובמשפחה המורחבת.

למה ילדים ובעיקר בררני אכילה יעדיפו מזון מתועש?

  1. המזון מכיל יותר מלח (נתרן) ופעמים רבות גם סוכר, כך נוצרים טעמים עזים יותר שעדיפים על הילדים.
  2. המראה, המרקם והטעם של המזון תמיד יהיו זהים (הודות לבקרת האיכות של המפעל). ילד בררן ובעיקר בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי לא ירצה להיתקל בהפתעות במזון שלו. כל שינוי במראה, במרקם או בטעם של האוכל, יעמיד אותו בפני תחושה של אכילת מאכל חדש עבורו, מצב שמבחינתו הוא אתגר מפחיד ומרתיע.

ילד בררן שהולך לגן – שאלות ותשובות

שאלה: "הבן שלי אכלן בררן. עד השנה היה עם מטפלת בבית. בראשון בספטמבר הוא יכנס לגן שבו מקבל ארוחת בוקר וצהרים אותה מכינים במקום. מה עלי לומר לגננת לגבי ההתנהלות בארוחות איתו?"

תשובה: סביבת הגן מאפשרת אכילה חברתית – עם קבוצת השווים בני גילו. לפעמים לסביבה זו ישנה השפעה חיובית על הילדים להתנסות במאכלים חדשים כך שיש סיכוי שהוא ירחיב את המגוון התזונתי וחשוב לאפשר הזדמנות זו.
בקשי מהגננות שישב עם כל הילדים לשולחן ויקבל דגימה (כפית אחת) מכל מנה המוגשת בארוחה. אין ללחוץ עליו לאכול, אם ירצה יבחר מה לאכול. גם אם יאכל רק רכיב אחד מהצלחת, ויבקש תוספת ממנו, יש לאפשר לו זאת.

שאלה: "אני אם לילד בן שנתיים וחצי שלא אוכל כלום, בגן הוא אוכל טוב, אבל כשהוא מגיע הביתה הוא לא אוכל שום דבר חוץ ממעדן. מה עושים?!"

תשובה: כאשר קיים הבדל בין ההתנהלות בבית לבין זו שבגן כדאי לבדוק מה קורה בבית מבחינת ההתנהלות בארוחות? האם יש שעות שבהם יושבים לאכילה, או שיש נוהג של נישנוש ושתייה שגורמים לילד להגיע שבע לארוחה? יתכן מצב שמדובר כאן במאבק כוחות של ילדכם מולכם. יתכן גם שמבחינתו אכל מספיק במהלך היום ואינו רעב בשעות הערב. בדקי מה קורה בימים שאינו הולך לגן ונשאר בבית אתך, למשל בשבת, בדקי מה הוא אוכל במהלך יום זה.
אגב לפעמים מפגש אחד או שניים עם דיאטנית ילדים והנחייה מותאמת, יכולים לעזור במקרה הזה ולשחרר את הנושא מלחצים וויכוחים שעלולים להוביל לבעיות אכילה מורכבות יותר.


גננת שואלת: "יש לי בגן ילד שאינו אוכל את האוכל המוגש בצהרון. לפעמים הוא מוכן לאכול קצת פתיתים או אורז. אמא שלו הציעה להביא לו אוכל מהבית שהיא יודעת שהוא אוכל. האם לאפשר לה?"

תשובתי: לרוב, מומלץ כי ילדים בררני אכילה יחשפו במסגרת הגן לאוכל שנאכל שם ע"י ישיבה יחד עם בני גילם ליד השולחן וקבלת צלחת אוכל שבה יש כפית מכל מנה המוגשת בארוחה. הפתרון של הבאת אוכל מהבית בעייתי, כי הוא למעשה מציב את הילד במקום שאינו מאתגר אותו בשום דרך ואינו מקדם אותו בהתמודדות עם הקושי שלו.
מנגד לא נרצה ליצור מצב שבו הילד יישאר רעב ולא יאכל.
לכן תשובתי תלויה במה הילד אוכל בארוחת הבוקר. אולי ניתן להעביר רכיבים מארוחת הבוקר לארוחת הצהרים. כדאי לבדוק מה מתוך התפריט השבועי המוגש בגן בצהרים הוא כן אוכל? ניתן אולי לעשות שילוב כשבימים מסוימים, בהם ידוע שהילד אינו אוכל כלל מתוך המנות המוגשות, יביאו ההורים מנה עבורו, ואילו בימים האחרים נאפשר לו להיפגש עם האוכל המוגש לכלל הילדים בגן.

ילד בררן שמסרב לטעום מאכלים חדשים, האם יש טעם להכריח אותו, או לפחות להכריח לנסות?

בהתאם לגישה של חלוקת אחריות בהאכלה, ההורים אחראים על איזה מזון יוגש לשולחן, שעות ומיקום הארוחות. הילד אחראי מה וכמה הוא אוכל.
לא מומלץ להכריח ילד אפילו לטעום כי אנחנו יוצרים מאבקי כוחות עם הילד בנושא האוכל. ניתן לעודד את הילד לטעום בדרכים אחרות, וכן להניח מפית ליד הצלחת שלו ולאפשר לו לירוק את האוכל מהפה באם הוא אינו לטעמו. עצם הידיעה שהוא יוכל להוציא את האוכל מהפה ולא יצטרך לבלוע את האוכל גם אינו טעים לו, מפחיתה אצל הילד את החשש מפני מזון חדש ומאפשרת לילד להתנסות במגוון מזונות רחב יותר.

מה לעשות אם הילד הופך להיות בררן אכילה?

שואלת אמא: לאחרונה הבן שלי (בן שנה ושבעה חודשים) נעשה בררן. אם בעבר הוא אכל את רוב האוכל שהגשתי לו, היום הוא אוכל רק דברים מסוימים ואת שאר האוכל זורק לרצפה. איך לנהוג, האם להכין לו רק מה שהוא אוהב? איך להתייחס לפעולת זריקת האוכל?

לא משנה מהי הסיבה שבנך התחיל לברור את האוכל שהוא מכניס לפיו, המשיכי להגיש לו מגוון מזונות שאתם נוהגים לאכול במשפחה. שבו איתו לארוחה משותפת שיוכל לקבל מכם מודל לחיקוי.
הניחי מעט מכל מזון במגש או בצלחת שלו, כך שאם ירצה תוספת יצביע על המזון שהוא רוצה המונח על השולחן המשותף. התעלמי ממזון שזרק לרצפה, שכן אחרת יחזור ויעשה זאת במטרה לקבל התייחסות ממך.
יצירת סביבה של אכילה משותפת נעימה וללא לחצים, תעודד אותו לאכול במסגרת ארוחות משפחתיות. תאפשר לו לראות אתכם כמודל חיקוי ותעודד אותו במסגרת זו להתנסות במאכלים שאתם אוכלים. בהמשך כאשר יגדל מעט יותר ניתן לשלב אותו בהכנת האוכל בהתאם ליכולת שלו – זוהי עוד אפשרות לחשיפה המעודדת אכילה מגוונת.

האם שייקים של פרי או סמוזי יכולים להיות תחליף לאכילה של ירקות ופירות?

התשובה היא כן, אך התחליף הוא רק חלקי. במשקאות האלה חלק מהמינרלים והוויטמינים נשארים, אך חשוב לדעת שחלקם אובד. ויטמיןC לדוגמה, מרגע שנחשף לאוויר הוא מתחיל להתחמצן, ולכן חשוב לשתות את שייק הפירות כמה שיותר סמוך להכנתו.
בנוסף, כדאי לקחת בחשבון שמשקאות אלה אינם מכילים את אותה כמות של סיבים תזונתיים. חלקם אף מכילים הרבה סוכר (גם אם הוא סוכר פירות) ולכן כדאי להגביל את כמותם.
נקודה נוספת חשובה היא ההיחשפות של חלל הפה של הילד למרקמים שונים. היחשפות זו היא חלק מהתהליך ההתפתחותי של הילד חשובה. לכן לא הייתי מוותרת על הגשת הפירות והירקות בצורתם הטבעית במגוון אפשרויות נוספות.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

עוד מאמרים בנושא