חיידקי המעיים והשפעתם על הספקטרום האוטיסטי

נוצר ע"י AI

הקשר בין דיסביוזה של מיקרוביוטת המעי לבין אוטיזם נחקר וכבר יש ראיות התומכות בקשר זה. האם בעתיד יימצא תכשיר ששינצל קשר זה לשיפור מצבם של ילדים על הרצף? על כך בכתבה הבאה.

דיסביוזיס הינו מצב של חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים, שמרים והווירוסים הנמצאים במעיים.

אנחנו יודעים היום שישנם חיידקים שמועילים לנו יותר ושומרים על הבריאות, ובמקביל חיידקים שפוגעים יותר, חיידקים פתולוגים. באופן אידיאלי נרצה לשמור על האיזון בין קבוצות החיידקים השונים כדי למנוע בעיות בריאותיות. למשל, במצב של דיסביוזיס נמצא שיש קשר בין עלייה בחיידקים שאינם לטובתנו לחדירות המעי ומעבר של רכיבים שלא נרצה שיעברו מהמעי למערכת הדם, ומשם לאברי הגוף השונים כולל המוח.

דיסביוזיס יכול להיגרם מסיבות שונות. למשל לקיחה לאורך זמן של אנטיביוטיקה.

עולה שאלה חשובה האם יש קשר בין המיקרוביום או דיסביוזה לבין הפרעת הספקטרום האוטיסטי?

אז כן. יש קשר בין המיקרוביום או דיסביוזה לבין הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD).

ראיות מתפתחות מצביעות על כך שחוסר איזון במיקרוביוטה של ​​המעיים, או דיסביוזה, עשוי למלא תפקיד בפתוגנזה (מכלול השיטות והמנגנונים שאותם חיידקים ופטריות גורמים לתופעות המחלה ומתמודדים עם מערכות הגנה של הגוף). בנוסף ובסימפטומולוגיה (כלל התסמינים) של ASD. ילדים עם ASD לעיתים קרובות מציגים פרופילים משתנים של מיקרוביוטה של ​​המעיים בהשוואה לילדים נוירוטיפיים. ממצאים נפוצים כוללים רמות מוגברות של Firmicutes ו-Pseudomonadota, ורמות נמוכות יותר של Bacteroidetes, מה שמוביל ליחס נמוך יותר בין Bacteroidetes ל-Firmicutes.[1-2] שינויים אלה קשורים הן לתסמינים התנהגותיים והן לתסמינים במערכת העיכול ב-ASD.

ציר המעי-מוח הוא מסלול קריטי שדרכו המיקרוביוטה של ​​המעיים עשויה להשפיע על התפתחות ותפקוד מערכת העצבים המרכזית. דיסביוזה יכולה להוביל לחדירות מוגברת של המעי ("מעי דולף"), דלקת מערכתית וייצור שונה של מטבוליטים מיקרוביאליים, אשר עלולים להשפיע על תפקוד המוח וההתנהגות.[2-3]

התערבויות טיפוליות המכוונות למיקרוביוטה של ​​המעי, כגון פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וטיפול בהעברת מיקרוביוטה (MTT) השתלת צואה, הראו פוטנציאל בהקלה על חלק מתסמיני אוטיזם. פרוביוטיקה, במיוחד אלו המכילות ביפידובקטריה, סטרפטוקוקים ולקטובצילים, דווחו כמשפרות הן תסמינים במערכת העיכול והן תסמינים התנהגותיים בכמה מחקרים. אם כי הראיות נותרות הטרוגניות ונדרש מחקר נוסף.[1][3-4]

לסיכום, בעוד שיש גוף הולך וגדל של ראיות התומכות בקשר בין דיסביוזה של מיקרוביוטת המעי לבין אוטיזם, המנגנונים המדויקים וההשלכות הטיפוליות דורשים חקירה נוספת. כלומר, נכון להיום אין תכשיר המכיל הרכב מדויק של זנים ספציפיים של חיידקים שנחקר באופן מדעי ואמין שניתן להמליץ עליו כתכשיר טיפולי. עם זאת יש אופק חיובי ליצירת תכשיר כזה בעתיד. ועד שיהיה קיים תכשיר כזה, עיקר הטיפול הוא בהעשרת התפריט בפרוביוטיקה ופרה ביוטיקה מהמזון.

למידע נוסף בנושא, קראו כאן בבלוג את הכתבות:

חיידקים טובים ובריאים
הקשר בין המיקרוביום לספקטרום האוטיסטי

1.

Microbiota in Autism Spectrum Disorder: A Systematic Review.
Lewandowska-Pietruszka Z, Figlerowicz M, Mazur-Melewska K.
International Journal of Molecular Sciences. 2023;24(23):16660.

2.

Intestinal Barrier Dysfunction and Microbiota-Gut-Brain Axis: Possible Implications in the Pathogenesis and Treatment of Autism Spectrum Disorder.
Dargenio VN, Dargenio C, Castellaneta S, et al.
Nutrients. 2023;15(7):1620.

3.

Altering the Gut Microbiome to Potentially Modulate Behavioral Manifestations in Autism Spectrum Disorders: A Systematic Review.
Davies C, Mishra D, Eshraghi RS, et al.
Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 2021;128:549-557.

4.

The Human Gut Microbiome as a Potential Factor in Autism Spectrum Disorder.
Alharthi A, Alhazmi S, Alburae N, Bahieldin A.
International Journal of Molecular Sciences. 2022;23(3):1363.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

עוד מאמרים בנושא