הורים רבים נוטים לטעות ולהתבלבל כשהם מתייחסים לבררנות האכילה של ילדיהם. בכתבה זאת אנסה להסביר את ההבדלים בין ארפיד לבררנות האכילה בילדות.
ארפיד ARFID הינו קיצור של AVOIDANT AND RESTRICTIVE FOOD INTAKE DISORDER, הכוונה להפרעת אכילה בררנית קיצונית שנכנסה לספר האבחנות הפסיכיאטרי כבר בשנת 2013. עוד על אבחנה זו תוכלו לקרוא בכתבה בקישור.
בעקבות העלייה במודעות לאבחנה של ארפיד ופרסום מספר כתבות בנושא, נוצר בלבול בקרב הורים ואף אנשי מקצוע שמתלבטים האם מדובר בבררנות אכילה או שמא מדובר בארפיד.
מאחר וישנה חשיבות להבין באיזה אבחנה מדובר כדי שניתן יהיה להתאים את הטיפול הנכון ביותר עבור הילד והמשפחה, אני אנסה לעשות קצת סדר בנושא.
מאפיינים מרכזיים של בררנות אכילה בילדות:
1. מספר המזונות המצומצם עדיין מאפשר כיסוי תזונתי סביר
2. הילד גדל ומתפתח בהתאם לעקומות
3. סקרנות הדרגתית כלפי מזונות חדשים (גם אם קיימת התנגדות ראשונית)
4. הימנעות ממזון אינה מלווה בפחד עז או מצוקה משמעותית
5. תפקוד חברתי תקין סביב אוכל (ימי הולדת, גן וכד')
לרוב בררנות זאת משתפרת עם חשיפה חוזרת, מודלינג הורי, וללא התערבות אינטנסיבית. לפעמים תידרש הדרכה הורית לפרק זמן שבו יחזור הילד לדגם אכילה שבו הוא מתנסה וטועם מאכלים חדשים.
ארפיד בגיל הרך, הילדות והנעורים:
הפרעת אכילה עם קריטריונים אבחנתיים ברורים, שאינה תלויה בדימוי גוף או משקל. הבררנות הינה ביטוי של פרופיל נוירולוגי.
מאפיינים קליניים:
1. הגבלה משמעותית ומתמשכת בכמות ו/או מגוון המזון
2. אחת או יותר מההשלכות:
א. כשל בעלייה במשקל / האטה בגדילה
ב. חסרים תזונתיים מוכחים
ג. תלות בתוספים / הזנה משלימה
ד. פגיעה בתפקוד המשפחתי והחברתי
3. מצוקה ניכרת סביב אוכל
4. לרוב קיימים טריגרים ברורים (חנק, הקאה, רגישות תחושתית קיצונית)
לסיכום, מצורפת טבלת השוואה שתעזור לכם להבין את ההבדלים.

הערה אישית – כמי שמטפלת מעל 30 שנים בבררנות אכילה ובשנים האחרונות גם בארפיד המלצתי היא כאשר אתם כהורים מתוסכלים ומרגישים שהארוחות והאכילה בבית אינם זורמים כפי שציפיתם, הגיעו לייעוץ. יתכן ויספיק מפגש אחד או שניים כדי לעשות לכם סדר בנושא.
לידיעה, במקרים של איבחון ארפיד מדובר בתהליך המשלב במקביל לייעוץ שלי גם טיפול רגשי, אחרת לא תהיה התקדמות משמעותית.


