מכירים מרקמים שונים באוכל = מגוונים בתזונה

למרקם של האוכל ישנה השפעה רבה על הנכונות של ילדים לאכול אותו.
קיים חלון הזדמנויות בין הגילאים חצי שנה לגיל שנה וחצי שבו ילדים פתוחים יותר להתנסות במרקמים שונים וטעמים ולכן חשוב לנצל חלון זה.
בכתבה הבאה אתייחס לשני מרקמים שחשוב לשלב אותם במגוון המרקמים שהתינוק נחשף אליהם ובכך להעלות את המוכנות שלו להתנסות במרקמים אלה כאשר יגדל.

חשוב לציין שחשיפה הינה השלב הראשון ויש להמשיך ולהציע מגוון מאכלים עם מרקמים שונים כדי שהילד יתרגל לאכול אותם.
במעבר לאוכל מוצק ישנם שני מרקמים עיקריים שאליהם נחשף התינוק:

  1. אוכל טחון במסגרת האכלה בכפית
  2. אוכל אצבעות – רצועות אוכל רך שהילד אוחז ומאכיל את עצמו. זהו שלב קצת יותר מתקדם של אכילה ובמסגרת שיטת בייבי לד זו הדרך שבה האוכל מוצג לילד לאכילה.

ישנו תחום שלם של מאכלים שמאתגרים את הפה בדרך אחרת ומלמדים את הילד להתמודד ולקבל מרקם נוסף. מדובר בשילוב של פירורים על ובתוך אוכל חלק.
השילוב הזה דורש מיומנות שונה של לשון הילד בהתמודדות עם שני מרקמים שונים באותו מזון. ישנה חשיבות בחשיפה למרקמים אלה גם מבחינת הכנה לאכילה של מאכלים מורכבים יותר בעתיד.
בהתחלה משלבים פירורים מאד עדינים אחידים בגודלם. בהמשך מעלים את גודל הפירורים וניתן אף לשלב גדלים שונים.

דוגמאות למאכלים המשלבים מרקמים שונים:

  • מאכלים המכילים 2 מרקמים כמו קוטג',  מחית מרק ירקות שבה לא טוחנים עד הסוף את הירקות, אוכל שמועכים חלקית ומשאירים גושים קטנים.
  • מאכלים מחיתים שמוסיפים לתוכם פירורי אוכל נוסף כדי לייצר את שילוב המרקמים. למשל,
    ✔️ מועכים דק צ'יפס תפוחים ומוסיפים למחית פרי.
    ✔️ מועכים דק אורז תפוח ללא תוספת סוכר ומוסיפים למחית הגבינה.
    ✔️ פירורי לחם שמפזרים לתוך מרק הירקות.

המרקם השני הינו מזון מעוך. לכאורה נראה שכל תינוק נחשף אליו, אך יש תינוקות שיתכן ולא יחשפו אליו. בקבוצה זו נמצאים תינוקות הנחשפים לאוכל מוצק בשיטת בייבי לד ווינינג Baby led weaning או בקיצור BLW. בשיטה זו האוכל המוצג לילד ומוצא לו לאכול מגיע כרצועות אוכל רך, אותן היד אוחז ומאכיל את עצמו. יש לשמור על הגשה של אוכל המותאם ליכולת האכילה של התינוק. הרעיון שעומד מאחורי השיטה הוא לאפשר לילד עצמאות ולא להיכנס לאוטונומיה שלו ובכך לשמר את היכולת לאכול בהתאם לצרכים של רעב/שובע ומעודדת אכילה נעימה וללא לחצים.

כאשר נצמדים לשיטה ולא משלבים האכלה בכפית כלל. או שלא חושפים למרקמים שאותם בדרך כלל מאכילים בכפית כמו מחית אוכל, מרק, דייסה או יוגורט. עלולים להגיע למצב שבו הילד אינו מכיר מרקמים אלה, או שמכיר אותם במידה מועטה.

עבור אותם ילדים שנחשפים לאוכל מוצק בשיטת BLW יש לחשוף אותם גם למרקמים טחונים. מגישים להם מחית בתוך צלוחית עם דפנות (עדיף כזו שתידבק למגש הכיסא, כך שהצלוחית לא תגיע לרצפה כל כך מהר). הילדים מכניסים את הידיים למחית, ומביאים אותם לפה שלהם. שלב זה אמנם מאד מלכלך, אך הוא מעביר חוויה חשובה להתפתחות התחושתית של הילד.

במקביל, יש להכניס כפית למחית האוכל. על הכפית יש להעמיס את האוכל ולהניח אותה בתוך הצלוחית. בהתחלה יש להניח שהכפית בעיקר תיפול ותיזרק. בהמשך הכפית תגיע לפה, והילד יתחיל לתרגל אכילה בכפית. עוד על השימוש ואכילה בכפית ניתן לקרוא בקישור.

לסיכום, היו גמישים במחשבה שלכם לגבי סוג ודרך ההגשה של המזון. גמישות במרקמים שאליהם הילד נחשף בין הגילאים חצי שנה לשנה וחצי תרחיב לו את מגוון המרקמים שהוא אוכל ומאד חשובה למניעת והקטנת צמצום המגוון התזונתי בהמשך.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

עוד מאמרים בנושא