על הקשר בין רכיב הברזל לתזונת ילדים

אחד מרכיבי המזון שמדאיג הורים רבים הוא שהילד שלהם אינו מקבל מספיק לברזל בתזונה שלו. הדעה הרווחת בין ההורים היא שיש קשר בין יכולת קוגניטיבית ויכולת חיסונית טובה יותר לרמות הברזל בגוף ולכן זה כל כך מטריד אותם.

בכתבה זו אביא מידע על משק הברזל ותזונה הקשורה בעיקר בילדות ותאפשר לתכנן את התנהלותכם בנושא.

תקופת הינקות

עבור תינוקות שנולדו במועד, החל מגיל 4 חודשים מומלץ על ידי משרד הבריאות בישראל להתחיל במתן ברזל לתינוקות. הסיבה לכך היא הידיעה שבסביבות גיל חצי שנה מתרוקנים מאגרי הברזל שתינוק נולד איתם (אגב גם מאגרי האבץ). ישנן ארצות עם המלצות שונות, למשל בארה"ב לא ממליצים על מתן ברזל, אך ממליצים על מתן מזון מועשר בברזל כמו דייסות החל מגיל 4 חודשים. מקצועית אני מעדיפה שתינוק ילמד להכיר ירקות ופירות ומאכלים אחרים לפני היכרות עם דייסות. בישראל, על פי מחקרים, הנטייה לאנמיה בקרב תינוקות גבוהה בהשוואה לארצות אחרות. אחד ההסברים לכך הוא תהליך הכשרת הבשר שגורם להפחתת כמות הברזל בבשר, עוף והודו.

אחת מתופעות הלוואי של תוספי הברזל הינה עצירות בקרב תינוקות שמקבלים ברזל. זו אחת הסיבות המרכזיות להפסקת מתן ברזל. כדאי לדעת שהיום ישנן פורמולציות שונות של ברזל של חברות שונות. כלומר יתכן ומעבר לתכשיר ברזל של חברה אחרת יפתור את הנושא. כמו כן מומלץ תמיד להתחיל במינון נמוך ולהעלות בהדרגה בהתאם ליכולת מערכת העיכול של התינוק עד שמגיעים למינון המומלץ לגיל.

בין הגילאים 9 חודשים עד שנה, מומלץ לערוך בדיקת דם לשם הערכה של רופא הילדים האם להמשיך לתת את תוסף הברזל ובאיזה מינון. עד גיל שנה וחצי רוב הילדים לא ידרשו להמשך מתן של ברזל בתוסף.

בדיקת דם למחסור בברזל

לשמחתנו קל להבחין במצב הברזל בגוף על ידי בדיקות דם זמינות:

ספירת דם – תיתן מידע על רמות ההמוגלובין  Hemoglobin או  Hb, (בגיל שנה תוצאה מעל 10.5 תחשב לתקינה). ספירת הדם תיתן מידע חשוב נוסף על רכיבים נוספים בדם.

ברזל – IRON , מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים האם הילד נדרש לצום של 8 שעות לפני הבדיקה כפי שנדרש במבוגרים. כמו כן אם הילד לוקח תוסף ברזל, תינתן הנחייה לגבי מספר הימים לפני בדיקת הדם שנדרש להפסיק את מתן תוסף הברזל.

פריטין Ferritin – מבטא את מצב מחסני הברזל בגוף. יתכן מצב שבו רמת ההמוגלובין תקינה ורמות הפריטין נמוכות.

טרנפרין Transferrin – נשא של ברזל בגוף. לרוב יבדקו את רמתו במקרה של אנמיה כרונית ומתמשכת.

בכל מקרה של ערכים שאינם בתחום הנורמה יש להתייעץ עם רופא הילדים.

במקרים שנמצא מחסור לברזל בדם הטיפול יהיה תרופתי – לקיחה של תוסף ברזל. כאשר יש מחסור שינוי תזונתי בילדים לא יצליח לתקן את המחסורים בברזל. במקרה הטוב שינוי תזונתי יצליח לשמר רמות טובות של ברזל. את הטיפול התרופתי והמינון המתאים יש לקבל מרופא הילדים.

סיבות למחסור בברזל

כאשר בבדיקת דם בכל גיל נמצא שישנו מחסור בברזל עולות השאלות הבאות:

  1. האם המחסור בברזל נוצר מהעדר צריכה מספקת של ברזל בתזונה?
  2. האם המקור למחסור הוא ספיגה לא טובה של הברזל במעי כפי שקורה במחלת צליאק למשל, לכן אם ישנו חשש לאנמיה ועורכים בדיקות דם מומלץ לצרף גם בדיקת דם לצליאק,
  3. האם ישנם איבודי ברזל מהגוף, יתכנו גם איבוד מאד מינורי אך כרוני שיגרום לאנמיה מחוסר ברזל

יתכן שילוב של יותר מסיבה אחת.

מקורות לברזל מהתזונה

מקורות לברזל מהחי – בשר בקר, עוף, הודו, עוף ודגים. הברזל ממקורות אלה זמין לגוף.

מקורות לברזל מצומח – קטניות (עדשים, גרגרי חומוס, שעועית יבשה וכד'), דגנים מלאים (הברזל נמצא בעיקר בקליפת הדגן), ירקות עליים כמו עלי בייבי, מוצרי סויה, טחינה מלאה, גרעיני דלעת. חשוב לדעת שהברזל מהצומח זמין פחות לגוף ולכן כדי להעלות את הספיגה שלו מומלץ לאכול במקביל מקור של וויטמין C כמו ירק או פרי טרי. תהליכי השרייה והנבטה מפחיתים את כמות החומצה הפיטית ובכך גם הם עוזרים לעלייה בספיגת הברזל מהצומח.

משק הברזל אצל ילדים עם  התנהגות אכילה בררנית

מהניסיון רב השנים שלי בטיפול בבררנות אכילה בקרב ילדים אני ממליצה לבדוק ולא למהר לתסף בברזל. לפעמים בדיקות הדם מפתיעות ולמרות שהילד אינו אוכל כמעט מקורות לברזל, הגוף שלו מצליח לשמר רמות ברזל תקינות בגוף.

חשוב לזכור שברזל הינו גורם מחמצן שאם אין צורך לקחת אותו עדיף להימנע מלקיחה שלו, גם  כשתוספי ברזל רבים נמכרים ללא צורך במרשם. תהליכי החמצון בגוף הינם תהליכים דלקתיים ומעודדי הזדקנות ומחלות ולכן לא נרצה לעודד אותם. אם נדרש לקחת ברזל בגלל מחסור בגוף, חשוב לנסות לשים דגש על מקורות תזונתיים של נוגדי חמצון כמו מקורות לוויטמין C, E, A. לוייקופן שנמצא בעגבניות ורסק עגבניות ועוד.

מספר רעיונות לא שגרתיים למקורות תזונתיים לברזל

פסטו – עלי הבזיליקום מכילים יחסית הרבה ברזל. יצירת ממרח פסטו ביתי בשילוב אגוזי קשיו, שגם הם עשירים יחסית בברזל, תיצור ממרח עשיר בברזל. את הממרח ניתן לשלב בכריך, לערבב עם פסטה או לערבב בביצה כאשר מכינים חביתה. הטעם של הפסטו מאד דומיננטי ולכן לילדים בררני אכילה יש להכיר אותו בהדרגה, להתחיל במינון נמוך ולהעלות בהדרגה.

לחם/פיתות מקמח מלא – לחם מלא מכיל פי 4 יותר ברזל מלחם אחיד. עבור ילדים רבים זהו שינוי משמעותי. חפשו לחמים, פיתות ולחמניות שהוכנו מקמחים מלאים. ניתן גם להכין עם הילדים בבית, כאשר בהתחלה משתמשים בשלושים אחוז קמח כוסמין מלא ובהדרגה מעלים את כמות הקמח המלא.

טחינה מלאה – מכילה יותר ברזל מטחינה שאינה מלאה, הכנת סלט טחינה על ידי הוספת לימון מוסיפה את וימין C שמעלה את ספיגת הברזל מהטחינה. גם כאן אפשר לעשות מעבר הדרגתי ולהכין סלט טחינה בשילוב טחינה רגילה עם שלושים אחוז טחינה מלאה ולהעלות את כמות הטחינה המלאה בהדרגה.

טופו – הינו חסר טעם ולכן ניתן להוסיפו למאכלים שונים כך שלא ישפיע על הטעם. למשל ניתן לטחון טופו לתוך רוטב עגבניות של פסטה ובכך תוסיפו ברזל, חלבון וסידן לרוטב העגבניות. ילדים שאוכלים מרק כתום ניתן לטחון את הטופו במרק.

לסיכום

חשוב לשמור על רמות תקינות של ברזל בגוף. כדי להבין מה קורה עם רמות הברזל בגוף ניתן לערוך בדיקות דם. לא תמיד מחסור בברזל מקורו באכילה שאינה מכילה מספיק מקורות לברזל. במידה ואכן מעריכים שהסיבה היא העדר מקורות לברזל מהתזונה, יש לטפל תרופתית במחסור בברזל ובמקביל לעבוד על הרחבת המגוון התזונתי כדי לייצר מספיק מקורות של ברזל לגוף.

אהבת את המאמר? אפשר לשתף מכאן

עוד מאמרים בנושא